הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 3
| האם עלינו לשוב ולשבח את עצמנו? האם עלינו לנהוג כמורי השקר ולהציג לפניכם מכתבי המלצה? אני חושב שאיננו זקוקים למכתב המלצה אליכם או מכם! | 1 |
Are we beginning again to commend ourselves? We do not need, as do some, letters of commendation to you or from you, do we?
| אתם בעצמכם מכתב ההמלצה שלנו, שהרי כל הרואה את השינוי לטובה שחל בכם יודע מיד שעשינו בכם עבודה טובה. | 2 |
You are our letter, written in our hearts, known and read by everyone;
| אתם מראים שהינכם מכתב מאת המשיח שנכתב על־ידינו. הוא לא נכתב בדיו, אלא ברוח אלוהים חיים; אין הוא כתוב על לוחות אבן, אלא על לבבות של בשר ודם. | 3 |
being revealed that you are a letter of Messiah, served by us, written not with ink, but with the Spirit of the living God; not in tablets of stone, but in tablets that are hearts of flesh.
| אנו מעזים לומר דברים אלה על עצמנו רק משום שאנו בוטחים באלוהים, באמצעות המשיח, שהוא אכן יעזור לנו לקיים את דברינו, | 4 |
Such confidence we have through Messiah toward God;
| ולא משום שאנו סומכים על כוחנו ויכולתנו. כוחנו והצלחתנו באים מאלוהים לבדו! | 5 |
not that we are sufficient of ourselves, to account anything as from ourselves; but our sufficiency is from God;
| הוא הכשיר אותנו לספר לאחרים על בריתו החדשה שנועדה להושיעם. איננו אומרים להם שאם לא יצייתו לתורת ה׳ ימותו; אנו מספרים להם על רוח הקודש שמעניק חיים. הניסיון להיוושע על־ידי שמירת מצוות התורה סופו מוות, ואילו רוח הקודש מעניק חיים. | 6 |
who also made us sufficient as servants of a new covenant; not of the letter, but of the Spirit. For the letter kills, but the Spirit gives life.
| השיטה הישנה של חוקי התורה, אשר הביאה מוות, לוותה בהוד כה רב, עד כי בני־ישראל לא יכלו להביט בפניו של משה. שכן במסרו לעם את לוחות הברית זרחו פניו בכבוד ה׳, אם כי הזוהר כבר החל לחלוף. | 7 |
But if the service of death, written engraved on stones, came with glory, so that the children of Israel could not look steadfastly on the face of Moses for the glory of his face; which was passing away:
| אם השיטה הישנה לוותה בהוד כה רב, האם לא נצפה להוד רב יותר כשרוח הקודש מעניק חיים? | 8 |
won't service of the Spirit be with much more glory?
| אם התוכנית שהביאה מוות לוותה בהוד כה רב, הרי התוכנית שמצדיקה את האדם בעיני אלוהים מלווה בהוד נעלה יותר. | 9 |
For if the service of condemnation has glory, the service of righteousness exceeds much more in glory.
| למעשה הזוהר שקרן מפני משה הוא כאין וכאפס לעומת הוד הברית החדשה. | 10 |
For truly that which has been made glorious has not been made glorious in this respect, by reason of the glory that surpasses.
| שכן אם השיטה הישנה שחלפה והתבטלה לוותה בהוד, השיטה החדשה והנצחית מלווה בהוד נעלה הרבה יותר. | 11 |
For if that which passes away was with glory, much more that which remains is in glory.
| מאחר שאנו יודעים כי הוד חדש זה קיים לנצח, אנו יכולים לבשר את דבר ה׳ באומץ רב. | 12 |
Having therefore such a hope, we use great boldness of speech,
| איננו כמשה אשר הסתיר את פניו כדי שבני־ישראל לא יביטו בזוהר שחולף ומתבטל. | 13 |
and not as Moses, who put a veil on his face, that the children of Israel would not look steadfastly on the end of that which was passing away.
| אך לבם של בני־ישראל קהה, שכן עד היום בקראם את הכתובים נדמה שמסווה נתון על לבם, ואין ביכולתם להבין את משמעות הכתובים. מסווה זה יוסר רק כשיאמינו בה׳. | 14 |
But their minds were hardened, for until this very day at the reading of the old covenant the same veil remains, because in Messiah it passes away.
| אכן, אפילו היום בקראם את תורת משה, המסווה מונח על לבם. | 15 |
But to this day, when Moses is read, a veil lies on their heart.
| אך בשובם אל ה׳ יוסר המסווה. | 16 |
But whenever one turns to the Lord, the veil is taken away.
| האדון הוא הרוח, והיכן שנמצא רוח האדון שם יש חירות. | 17 |
Now the Lord is the Spirit and where the Spirit of the Lord is, there is liberty.
| אך אנו, המאמינים המשיחיים, אין מסווה על פנינו; אנו הולכים ומשקפים את כבוד ה׳ כמראה, ורוח הקודש הפועל בנו הופך אותנו בהדרגה לצלמו. | 18 |
But we all, with unveiled face looking as in a mirror the glory of the Lord, are transformed into the same image from glory to glory, even as from the Lord, the Spirit.
