הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 10

1 אני, פולוס, מתחנן לפניכם בענווה, כפי שהמשיח היה מתחנן לפניכם. אחדים מכם טוענים:”מכתביו של פולוס נועזים כל עוד הוא רחוק מאתנו, אך בבואו הנה יפחד להרים את קולו!“

Et moi-même, Paul, je vous conjure par la mansuétude et la modestie du Christ, moi qui, étant présent, parais humble parmi vous, tandis qu’absent je suis plein de hardiesse,

2 אני מתחנן לפניכם שלא תאלצוני לנהוג בכם ביד קשה בבואי אליכם, כי אני בטוח שאוכל לנהוג בחומרה באלה שטוענים שמעשי ומניעי הינם של אדם רגיל.

Je vous prie que, quand je serai présent, je n’aie pas à user sans ménagement de cette hardiesse qu’on m’impute, à l’égard de quelques-uns qui se persuadent que nous marchons selon la chair.

3 אני אמנם אדם רגיל וחלש, אך איני נלחם את מלחמותיי בדרך אנושית רגילה.

Car, quoique vivant dans la chair, nous ne combattons pas selon la chair.

4 איני נלחם בכלי מלחמה רגילים, אלא בכלי המלחמה של אלוהים, ובעזרתם אני הורס את מבצרי השטן.

Les armes de notre milice ne sont point charnelles, mais puissantes en Dieu pour la destruction des remparts; détruisant les projets,

5 אכן, כלי מלחמה אלה יכולים למוטט תחבולות וכל דבר שמתנשא נגד דעת אלוהים. בעזרתם אני מכניע את אלה לציות למשיח.

Et toute hauteur qui s’élève contre la science de Dieu; et réduisant en servitude toute intelligence, sous l’obéissance du Christ;

6 אני מוכן להעניש כל הפרת משמעת עד שתושלם המשמעת שלכם במשיח.

Ayant en main de quoi punir toute désobéissance, quand votre obéissance sera complète.

7 הבעיה אתכם היא, שאתם מסתכלים רק בקנקן ולא במה שיש בו. אם מישהו בטוח בעצמו שהוא שייך למשיח, שלא ישכח שאני שייך למשיח בדיוק כמוהו!

Jugez au moins des choses, selon qu’elles paraissent. Si quelqu’un se persuade à lui-même être à Jésus Christ, qu’il pense aussi en lui-même que, comme il est au Christ, il en est ainsi de nous.

8 גם אם נראה שאני מתגאה מדי על הסמכות שנתן לי האדון, לבנותכם ולא לפגוע בכם, איני מתבייש.

En effet, quand je me glorifierais encore un peu plus de la puissance que le Seigneur nous a donnée pour votre édification, et non pour votre destruction, je n’en rougirais pas.

9 אני אומר זאת כדי שלא תחשבו שאני מאיים עליכם סתם במכתבי.

Et pour qu’on ne pense point que je veux vous effrayer par mes lettres;

10 ”אל תשימו לב למכתביו של פולוס“, אומרים אחדים מכם.”הוא אמנם נשמע מרשים ותקיף, אך בבואו אלינו אישית תראו שהוא חלש ודיבורו אינו משכנע.“

Parce que, dit-on, ces lettres sont graves et fortes; mais, quand il est présent, il paraît chétif de corps et vulgaire de langage:

11 הפעם ביקורי האישי יהיה מרשים ותקיף כמכתבי.

Que celui qui est dans ce sentiment considère que tels nous sommes dans le langage que nous tenons par lettres, étant absents, tels aussi nous sommes de fait, étant présents.

12 כמובן שאיני מעיז לכלול את עצמי עם אלה שמשבחים את עצמם, ואף לא להשוות את עצמי אליהם. מה טיפשים הם! הם משווים את עצמם לעצמם, ושופטים את עצמם על־פי קנה המידה שקבעו בעצמם.

Car nous n’osons pas nous mettre au rang de plusieurs qui se recommandent eux-mêmes, ou bien nous comparer à eux; mais nous nous mesurons sur nous-mêmes, et nous nous comparons à nous-mêmes.

13 אנחנו לעומתם איננו מתפארים יתר על המידה; אנו מתפארים רק בתחום העבודה שהקצה לנו אלוהים, ואתם נכללים בתחום זה.

Ainsi, nous ne nous glorifierons point démesurément, mais selon la mesure du partage que Dieu nous a mesuré, mesure qui consiste à être parvenus jusqu’à vous.

14 איננו מפריזים בסמכותנו עליכם, שכן אנו הבאנו לכם ראשונים את בשורת המשיח.

Car nous ne dépassons pas nos limites, comme si nous n’étions pas parvenus jusqu’à vous, puisque nous sommes réellement arrivés jusqu’à vous en prêchant l’Evangile du Christ.

15 איננו מתפארים בדברים מעבר לתחומנו, ואף לא בעמלם של אחרים. אנו רק מקווים שאמונתכם תגדל ושעבודתנו ביניכם תגדל גם היא, אך רק בתחום שהוקצה לנו.

Nous ne nous glorifions donc point démesurément dans les travaux d’autrui; mais nous espérons, votre foi croissant, de grandir en vous de plus en plus selon notre partage,

16 לאחר מכן נוכל לבשר את הבשורה לערים הרחוקות מכם, היכן שאיש אינו מבשר את הבשורה, וכך לא נפלוש לתחומם של אחרים.

Et même d’évangéliser au-delà de vous, sans nous faire gloire, dans le partage des autres, de ce qu’ils ont préparé.

17 הכתובים אומרים:”המתהלל יתהלל בה׳!“

Que celui qui se glorifie, se glorifie dans le Seigneur.

18 כי הלא אין ערך רב להתפארותו של אדם בעצמו, אך כאשר אלוהים משבח אדם יש לשבח ערך רב!

Car ce n’est pas celui qui se recommande lui-même qui est approuvé, mais celui que Dieu recommande.