הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 11

1 לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח.

Sede meus imitadores, como também eu de Cristo.

2 אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם.

E louvo-vos irmãos, porque em tudo vos lembrais de mim, e retendes os preceitos como vo-los entreguei.

3 ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים.

Mas quero que saibais que Cristo é a cabeça de todo o varão, e o varão a cabeça da mulher; e Deus a cabeça de Cristo.

4 לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח.

Todo o homem que ora ou profetiza, tendo a cabeça coberta, desonra a sua própria cabeça.

5 אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה.

Mas toda a mulher que ora, ou profetiza com a cabeça descoberta, desonra a sua própria cabeça, porque é o mesmo que se estivesse rapada.

6 אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה.

Portanto, se a mulher não se cobre, tosquie-se também. Mas, se para a mulher é coisa indecente tosquiar-se ou rapar-se, cubra-se.

7 הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

O varão pois não deve cobrir a cabeça, porque é a imagem e glória de Deus, mas a mulher é a glória do varão.

8 אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם.

Porque o varão não provém da mulher, mas a mulher do varão.

9 אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם.

Porque também o varão não foi criado por causa da mulher, mas a mulher por causa do varão.

10 לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

Portanto, a mulher deve ter sobre a cabeça sinal de poderio, por causa dos anjos.

11 אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו.

Todavia, nem o varão é sem a mulher, nem a mulher sem o varão, no Senhor.

12 האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

Porque, como a mulher provém do varão, assim também o varão provém da mulher, mas tudo de Deus.

13 אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש?

Julgai entre vós mesmos: é decente que a mulher ore a Deus descoberta?

14 האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו.

Ou não vos ensina a mesma natureza que é desonra para o varão ter cabelo crescido?

15

Mas ter a mulher cabelo crescido lhe é honroso, porque o cabelo lhe foi dado em lugar de véu.

16 אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

Porém, se alguém quizer ser contencioso, nós não temos tal costume, nem as igrejas de Deus.

17 בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות.

Nisto, porém, que vou dizer-vos não vos louvo; porquanto vos ajuntais, não para melhor, senão para pior.

18 אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות,

Porque primeiramente ouço que, quando vos ajuntais na igreja, há entre vós dissensões; e em parte o creio.

19 כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

Porque importa que até haja entre vós heresias, para que os que são sinceros se manifestem entre vós.

20 כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם.

De sorte que, quando vos ajuntais num lugar, não é para comer a ceia do Senhor.

21 סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים.

Porque, comendo, cada um toma antecipadamente a sua própria ceia, de sorte que um tem fome e outro embriaga-se.

22 מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“!

Não tendes porventura casas para comer e para beber? Ou desprezais a igreja de Deus, e envergonhais os que nada tem? Que vos direi? louvar-vos-ei? nisto não vos louvo.

23 אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם,

Porque eu recebi do Senhor o que também vos ensinei: que o Senhor Jesus, na noite em que foi traido, tomou o pão;

24 הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“

E, tendo dado graças, o partiu e disse: tomai, comei: isto é o meu corpo que é partido por vós; fazei isto em memória de mim

25 לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“

Semelhantemente também, depois de ceiar, tomou o cálice, dizendo: Este cálice é o Novo Testamento no meu sangue: fazei isto, todas as vezes que beberdes, em memória de mim.

26 כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

Porque todas as vezes que comerdes este pão e beberdes este cálice anunciais a morte do Senhor, até que venha.

27 כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו.

Portanto, qualquer que comer este pão, ou beber o cálice do Senhor indignamente, será culpado do corpo do sangue do Senhor.

28 על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין,

Examine-se pois o homem a si mesmo, e assim coma deste pão e beba deste cálice.

29 כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו.

Porque o que come e bebe indignamente, come e bebe para si mesmo o juízo, não discernindo o corpo do Senhor.

30 זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

Por causa disto há entre vós muitos fracos e doentes, e muitos que dormem.

31 ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו.

Porque, se nós nos julgassemos a nós mesmos, não seríamos julgados.

32 דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם.

Mas, quando somos julgados, somos repreendidos pelo Senhor, para não sermos condenados com o mundo.

33 לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו;

Portanto, meus irmãos, quando vos ajuntais para comer, esperai uns pelos outros.

34 מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.

Porém, se algum tiver fome, coma em casa, para que vos não ajunteis para condenação. Quanto às demais coisas, ordena-las-ei quando for.