הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 11

1 לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח.

Be imitators of me, even as I also am of Messiah.

2 אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם.

Now I praise you, that you remember me in all things, and hold firm the traditions, even as I delivered them to you.

3 ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים.

But I would have you know that the head of every man is Messiah, and the head of the woman is the man, and the head of Messiah is God.

4 לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח.

Every man praying or prophesying, having his head covered, dishonors his head.

5 אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה.

But every woman praying or prophesying with her head unveiled dishonors her head. For it is one and the same thing as if she were shaved.

6 אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה.

For if a woman is not covered, let her also be shorn. But if it is shameful for a woman to be shorn or shaved, let her be covered.

7 הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

For a man indeed ought not to have his head covered, because he is the image and glory of God, but the woman is the glory of the man.

8 אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם.

For man is not from woman, but woman from man;

9 אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם.

for neither was man created for the woman, but woman for the man.

10 לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

For this cause the woman ought to have authority on her head, because of the angels.

11 אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו.

Nevertheless, neither is the woman independent of the man, nor the man independent of the woman, in the Lord.

12 האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

For as woman came from man, so a man also comes through a woman; but all things are from God.

13 אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש?

Judge for yourselves. Is it appropriate that a woman pray to God unveiled?

14 האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו.

Doesn't even nature itself teach you that if a man has long hair, it is a dishonor to him?

15

But if a woman has long hair, it is a glory to her, for her hair is given to her for a covering.

16 אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

But if anyone seems to be contentious, we have no such custom, neither do God's churches.

17 בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות.

But in giving you this command, I do not praise you, that you come together not for the better but for the worse.

18 אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות,

For first of all, when you come together in the church, I hear that divisions exist among you, and I partly believe it.

19 כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

For there also must be factions among you, that those who are approved may be revealed among you.

20 כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם.

When therefore you assemble yourselves together, it is not the Lord's supper that you eat.

21 סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים.

For in your eating each one takes his own supper first. One is hungry, and another is drunk.

22 מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“!

What, do you not have houses to eat and to drink in? Or do you despise God's church, and put them to shame who do not have? What should I tell you? Should I praise you? In this I do not praise you.

23 אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם,

For I received from the Lord that which also I delivered to you, that the Lord Jesus on the night in which he was betrayed took bread.

24 הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“

When he had given thanks, he broke it, and said, "This is my body, which is for you. Do this in memory of me."

25 לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“

In the same way he also took the cup, after the meal, saying, "This cup is the new covenant in my blood. Do this, as often as you drink, in memory of me."

26 כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

For as often as you eat this bread and drink this cup, you proclaim the Lord's death until he comes.

27 כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו.

Therefore whoever eats this bread or drinks the Lord's cup in a manner unworthy will be guilty of the body and the blood of the Lord.

28 על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין,

But let a person examine himself, and so let him eat of the bread, and drink of the cup.

29 כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו.

For he who eats and drinks eats and drinks judgment to himself, if he does not discern the body.

30 זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

For this cause many among you are weak and sickly, and not a few sleep.

31 ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו.

For if we discerned ourselves, we would not be judged.

32 דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם.

But when we are judged, we are punished by the Lord, that we may not be condemned with the world.

33 לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו;

Therefore, my brothers, when you come together to eat, wait one for another.

34 מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.

But if anyone is hungry, let him eat at home, lest your coming together be for judgment. The rest I will set in order whenever I come.