הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10
| אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף. | 1 |
Joonte loong, sen loong te awah Moses liphante loong ah mamah angta, erah samthun an ngeh ih baatrum hala. Neng loong ah jiimu khui ni puipang rumta, eno Juusih Esaang ah eseetham ih daan rumta.
| כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. | 2 |
Neng loong ah Moses liphante raang ih jiimu nyia juusih ni juutem rumta.
| הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית, | 3 |
Neng loong ah ih moong achaang ni phaksat phoosiit phaksah rumta
| ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! | 4 |
nyia moong achaang joong ah phoosiit ih jok rumta. Neng loong damdi roong khoomta moong achaangte jongnuh nawa jok rumta; eno erah jong ah Kristo heh teeteewah angta.
| למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר. | 5 |
Erabah uh ehanko asuh Rangte ah taroonta, erah thoidi neng mang ah phisaang hah ni noongrep ni thaajaata.
| מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, | 6 |
Erah raangtaan ih, arah tiitthaak ah seng suh baat hali, neng reeta likhiik ethih ekhah lare theng ngeh ih haam hali,
| ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב. | 7 |
adoleh mararah reeraangta ah likhiik, tongmih lasoom theng ngeh ih baat hali. Rangteele ni liiha, “Mina loong ah jokphaksat esuh khoontong rum adi khojok khamjok nyia roomjup roomtong ih hoon boongse rumta.”
| אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! | 8 |
Mararah reeraang rumta ah likhiik, raandi baaji tongtha eno lah moongtaang theng—erah thoidi neng loong ah saasiit di rooknyi haajaat jom matti rumta.
| אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. | 9 |
Neng ih thaak phateeta ah likhiik, Teesu ah lathaak phate theng—erah thoidi neng loong ah pu loong ah ih chum tekphak rumta.
| אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם. | 10 |
Mararah loong ah pakjengkong rumta ah likhiik, seng lapak jengkong theng—Tek haatte Rangsah loong ah ih neng loong ah erah thoidi thet haat rumta.
| כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך. (aiōn g165) | 11 |
Erah angta loong ah wahoh suh jengthaak noisok suh angta, nyia seng loong raangtaan ih jengthoon ah raangthiinta. Tiimnge liidi seng loong ah saapoot thoon thok nanah di songtong li. (aiōn g165)
| לכן היזהרו! מי שחושב:”לי זה לא יכול לקרות!“– שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. | 12 |
Sen loong ah rongtangtang ih chaplan ngeh ih thun han bah ladattek suh naririh ih tongtha an.
| אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד. | 13 |
Sen phate joonnaam halan ah banlam ang ah erah likhiik wareprep ih choha. Enoothong Rangte ih heh kakham ah thiin eha, lajen huitheng ah taphate thuk ran; sen loong ah thaak phate suh saapoot thok haabah uh, ejen naan esuh chaan kot ehan, nyia erah dowa jen doksoon suh lampo eje ang ah.
| לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים. | 14 |
Joon awaan loong, erah raang ih tongmih soomtu tan dowa haloh ang theng.
| אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא: | 15 |
Thungsek mina sen loong asuh baat rumhala; ngah jenglang ah ami ang abah maama teenuh teewah raangtaan thaak samthun thaak an.
| כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח? | 16 |
Teesu Phaksat tokdi seng ih lookkep maak hi adi Rangte suh lakookmi liihi: Eno erah dowa jokti adi Kristo sih ni roong roomli. Eno baanlo chepphiit hi adi: ephak ehi, erah di Kristo sakphu di roong roopli.
| אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו. | 17 |
Tiimnge liidi baanlo ah esiit luulu, eno seng loong ah hantek ang ih bah uh, seng ah sak esiit, erah raangtaan ih seng ih baanlo esiit roomphak hi.
| גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה. | 18 |
Ijirel mina loong ah taat samthun thaak ih; siik hoon phaksat roong phaksatte loong ah romthong ni Rangte mootkaat roong moh rumta.
| איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי. | 19 |
Enoobah, tongmih adoleh heh soomtu phaksat ah jirep adi hethaang pan elang ekah tam liihang?
| אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים. | 20 |
Emah tah angka! Ngah ih liihang abah rangnak mina loong ih romthong ni siik hoon rumha abah hakhoh juubaan loong suh korumha, Rangte suh kot tah angka. Eno sen loong ah hakhoh juubaan loong damdoh room thuk suh tanookkang.
| אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד. | 21 |
Sen loong ah ih Teesu lookkep nah nyia hakhoh juubaan lookkep enyiinyi nah tami room jokkan; adoleh Teesu teebun nah phaksah anno hakhoh juubaan loong teebun nah nep tami phaksah kan.
| מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו? | 22 |
Tam aleh Teesu ih toom siikhaam he liihan a? Seng loong heh nang ih echaan tam mok samthunhi?
| אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל. | 23 |
Sen ih liihan, “Seng loong ah jaatrep ah jen re eh ih.” Erah amiisak elang eh ah, enoothong jaatrep ah ese totoh tah angka. “Seng jaatrep jen re eh ih,”—enoothong jaatrep ah seng raang ih epun totoh tah angka.
| אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם. | 24 |
O ih uh an raangtaan suh luulu nakthun uh, wahoh raangtaan nep thuntheng.
| אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון. | 25 |
Sen thung nah hejaat hejaat lasamthun thang ih, si sang theng ni sangha si ah jen phak et an.
| הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם. | 26 |
Tiimnge liidi, Rangteele ni liiha, “Hah nyia erah di tongtongla jirep ah Teesu lakbi.”
| אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון. | 27 |
Lahanpiite o ih bah uh phaksat roomphaksat poonho doh kah ubah, an ngathong ni thiinkoh halu ah lacheng thang ih phaksah uh, erah an thung nawa ih lathaam paklak ngaakcheng theng.
| אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו. | 28 |
Enoothong o ih bah uh, “Arah phaksat ah tongmih soomtu arah,” ngeh ih baat ho bah erah laphaksat theng, erah langla o ih baat ho bah uh heh thung ih toomjat ah ngeh ih baat halu—
| במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך. אל תאמר:”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים, | 29 |
erah langla, an thung tah angka, wahoh ih thunha. “Emah ang abah uh, ese,” marah marah ih chengha, “ngah thung ih jen re theng ah wahoh thung jun ih tiim esuh haam hang?
| בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“ | 30 |
Ngah ih phaksat raangtaan ih Rangte suh lakookmi li angdoh, erah phaksat raangtaan ih jengseera hang ah o ih bah uh tiim esuh chikram hang?”
| מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים. | 31 |
Erah raangtaan ih, an ih tiimjih re ubah uh, adoleh jok phaksah ubah uh, Rangte men raksiit theng ang theng.
| לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי. | 32 |
Jehudi loong angkoja oh, adoleh Ranglajatte angkoja oh, adoleh Rangte chaas mina angkoja oh, o uh sengtong sengtha nawa ih lacham thuk theng.
| גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו. | 33 |
Ngah reeraang lang ah likhiik ih reeraang an; tiim reeraang ang bah uh, ngah bah wahoh eroon etheng ih reeraang lang, nga raangtaan ih lah angthang ih, wahoh loong ah toom pui ah ngeh ih reelang.
