הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10

1 אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה־דרך, וכולם חצו בשלום את ים־סוף.

Innyara irusa, ni henu, aka coo uru wara ana dizi Uganjimari wa kuri wa tarsa anyumo uraba udandang.

2 כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם.

Vat uwe awuza we ubaptisma angumo ama ganjimari nan uraba udandang.

3 הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה׳ בדרך על־טבעית,

Vat uwe waree imum yarce ibibe biririn usandu inde.

4 ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח!

Vat uwe wa si imum usa ibibe biririn usandu inde. Barki sa wa si ahira ani poo nibibe biririn sa na tarsi we, nipoo me ninee nini vana Asere.

5 למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

Daki Ugomo Asere maa kunna urunta uma roo mawe ba, mukizi muwe me mu samirka anija.

6 מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים,

Ana me timum tigeme imum ubatta ini ahira aruu, kati ti inki timum tibur amuruba kasi wenne ba.

7 ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

Kati icukuno anu tarsa umakiri kasi āye sa waa wuzi. Kasi unyertike sa āwuzi, “Anu waka vukuno wa ri wa si wa kuri wahirri wawuzi biranza.”

8 אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה׳ הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד!

Kati timussi wana nee naa anu ruma mabura nan inyani sa inzo aru wani ba, kasi maroo mawe me, roni inde anuu a ino ukiran kana kuru are inkani kataru wa wee.

9 אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני־ישראל, כי ה׳ שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם.

Kati timansa vana Asere kasi sa maroo mawe mawuzi, iwa ihuzzi we.

10 אל תתלוננו, כמו בני־ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

Kati ticukuno anu humoro kasi weme, wa wiji atari tibibe bika dura ka Asere biwono.

11 כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך. (aiōn g165)

Timum tigeme takem we bati icuunon duru imum ubatta. A nyertike icukuno imum ikubum, haru ande sa umara unee wa aye ace aruu. (aiōn g165)

12 לכן היזהרו! מי שחושב:”לי זה לא יכול לקרות!“– שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל.

Barki anime, ca komdevi magamari memmerum, ma wuzi merum kati marizi.

13 אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד.

Umansa uda ayeshi, uge sa wamu aye anyumo uvat anuu ba. Anyo, Asere ahuma ani. Madā cekime amansa shi unu mansa sa udi aki nikara nishi ba. Madi nya shi unaa uroo anyumo ubata me sa adi wuzi shi.

14 לכן, אחים יקרים, התרחקו מכל עבודת אלילים.

Barki anime shi ande sa mahemshi cekini utarsa umakiri.

15 אנשים נבונים אתם; שפטו בעצמכם אם אני צודק או לא:

Inzi tize nan shi kasi anuu bassa ukang, bati I batti imum sa inboo shi.

16 כאשר אנו מברכים על היין בסעודת־האדון, האם אין זאת אומרת שלכל השותים יש חלק בברכה שבדם המשיח? וכאשר אנו בוצעים את הלחם, האין זאת אומרת שכל הנוטל פרוסה לוקח חלק בברכות שבגוף המשיח?

Kusso kuringirka kuge sa tizin unu tingirka me, inzo nigome nine anyumo amaye ma vana Asere? Ubiredi me sa tizin upozo me, inzo nigome nine anyume vana Asere?

17 אנחנו, הרבים, מהווים גוף אחד, כי לכולנו יש חלק בלחם האחד שבצענו.

Barki ubiredi u'inde uni, haru gbardan ani pum ni'inde. Vat uruu tidi rii ubiredi u'inde nigome.

18 גם היהודים הלוקחים חלק באכילת הקורבנות מתאחדים במעשה זה.

Irani anuu Isaraila; ida rusa shi ba ana katuma udenge Asere wakenzi imum yaree abinime ani ba?

19 איני מנסה לומר שעובדי האלילים מקריבים קורבנות לאלילים, ושלקורבנות יש ערך ממשי.

Nyani ni in gusan shi ani me? Makiri imum ini? Nani imumare sa anyinza makiri, ire imum ini?

20 אני מנסה לומר לכם שעובדי האלילים מקריבים את קורבנותיהם לשדים, ואיני רוצה שאיש מכם יתחבר עם השדים.

Mi inzin tize atimum sa anu zatu tarse Asere wa ninza, wa ninza agberge ne wani inzo asere ba. Inda nyaram Iwuzi tanu nan agbergene ba.

21 אינכם יכולים להשתתף בסעודת האדון ובסעודת השטן גם יחד.

Ida saa shi aku soo ku Ugomo Asere ikuri isii ka gbergene ba, ida ree shi imum yaree Ugomo Asere ikuri iree ya gbergene ba.

22 מדוע אתם מנסים לעורר את זעמו של אלוהים? האם אתם חזקים ממנו?

Nani tinyara tiwu Ugomo Asere ni'eru? Titeki me nikara?

23 אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אבל לא הכול טוב בשבילכם. אתם אומרים”מותר לעשות הכול“, אך לא הכול מועיל.

“Kondi nyani izi rep,” Inzo kondi nyani izin katuma ba, “Kondi nyani izi rep” inzo kondi nyanini I'eze unure aje anu ba.

24 אל תחשבו רק על עצמכם; חשבו גם על אחרים ועל מה שטוב בשבילם.

Kati uye ma nyari ubura unicee nume ba, anime manyari ubura uhenu.

25 אזי מותר לכם לאכול כל בשר שנמכר לכם בשוק מבלי לעורר שאלות של מצפון.

Udake uree vat imum me sa azin unu ziza me ukasuwa, sārki ubasa utize.

26 הלא האדמה וכל טובה שייכים לה׳, והכול נברא להנאתכם.

Barki “unee nan vat timum me sa tira anyumo me I Ugomo Asere ini.”

27 אם אדם לא־מאמין מזמין אותך לארוחה, היענה להזמנה (אם אתה רוצה), אכול כל מה שמוגש לפניך ואל תשאל שאלות של מצפון.

Ingi unu zatu uhem in na Asere ma titawe agi irii imum yaree, ahun ini ruba yaree me uree vat imum me sa anya we sārki uhara Iruba.

28 אבל אם מישהו יזהירך מראש שאוכל זה הוקרב לאלילים, אל תאכל אותו! למען האיש שהעיר את תשומת לבך ולמען מצפונו.

Ingi uye magunan hu, “Imum yaree ima kiri mani” kati uree ba. Udi wuu anime barki de sa mabuka we, nan bassa.

29 במקרה כזה רגשותיו חשובים משלך. אל תאמר:”מדוע עלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים,

In boo Ubassa ude sa mabuka we inzo ubassa uwe ba. Barki nyanini adi ziki ucara uye acani mi?

30 בשעה שאני יכול להודות לאלוהים על המזון וליהנות ממנו? מדוע עלי להניח למישהו לקלקל את הנאתי רק משום שהוא חושב כי טעות בידי?“

Ingi ma guna ankoi barki imum yarce sa maree nyanini idi wu azogun barki sa maguna ankoi?

31 מפני שכל מה שאתה עושה, שותה או אוכל צריך להיעשות למען כבוד אלוהים.

Barki anime, ingi uzin naree nan usaa, wuza vat barki unonzo asere.

32 לכן אל תהיה מכשול לאיש: ליהודי, לגוי או למאמין המשיחי.

Kati ucukuno unaa upilko, wa yanhudawa, nan Aheliniyawa nan anuu Asere ba.

33 גם אני נוהג כך. אני משתדל לא לפגוע באיש, אלא לעשות מה שמוצא־חן בעיני אחרים ולא בעיני; איני מבקש את טובתי אלא את טובת אחרים, מתוך רצון שייוושעו.

Ma wuza morso bati in rumi vati anuu muruba vat atimun. Inzo barki nicee num ba, barki konderi: Ma wuza anime bati wa kem ubara.