< תְהִלִּים 133 >

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד׃ 1
David ih kasang laa. Khenah, poek amhonghaih hoiah nawkamyanawk nawnto oh hae kawkruk maw hoih moe, koeh han koi oh!
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב ׀ עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו׃ 2
Lu nuiah bawh moe, Aaron ih toektaboe mui ah kalong, toektaboe hoi kahni tom khoek to long tathuk, atho kana situi baktiah oh;
כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם׃ 3
Hermon mae ih dantui baktih, Zion maen nuiah kalong tathuk dantui baktiah oh; to ahmuen ah Angraeng mah tahamhoihaih, dungzan hinghaih to paek.

< תְהִלִּים 133 >