תְהִלִּים 131

1 שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃

He waiata; he pikitanga. Na Rawiri. E Ihowa, ehara toku i te ngakau whakapehapeha: ehara ano oku i te kanohi whakakake: kahore hoki ahau e rahurahu ki nga mea nunui, e kore nei e taea e ahau.

2 אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃

He pono kua meinga e ahau toku wairua kia tau, a kia mahaki, pera i to te tamaiti kua wehea i te u o tona whaea: he rite toku wairua ki te tamaiti katahi nei ka wehe i te u.

3 יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהוָ֑ה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃

E Iharaira, kia tumanako ki a Ihowa: aianei a ake tonu atu.