יִרְמְיָהוּ 36
| וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִיעִ֔ת לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ | 1 |
Judah siangpahrang Josiah capa Jehoiakim angraenghaih saning palito naah, Jeremiah khaeah Angraeng ih lok hae tiah angzoh,
| קַח־לְךָ֮ מְגִלַּת־סֵפֶר֒ וְכָתַבְתָּ֣ אֵלֶ֗יהָ אֵ֣ת כָּל־הַדְּבָרִ֞ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֧רְתִּי אֵלֶ֛יךָ עַל־יִשְׂרָאֵ֥ל וְעַל־יְהוּדָ֖ה וְעַל־כָּל־הַגּוֹיִ֑ם מִיּ֞וֹם דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ מִימֵ֣י יֹאשִׁיָּ֔הוּ וְעַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ | 2 |
caqam tangoeng to la ah loe, Josiah angraenghaih saning ah lok kang thuih ni hoi kamtong vaihni ni khoek to Israel prae, Judah prae hoi prae kaminawk boih khaeah ka thuih ih misa ah ohhaih loknawk to tarik boih ah.
| אוּלַ֤י יִשְׁמְעוּ֙ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה אֵ֚ת כָּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י חֹשֵׁ֖ב לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֑ם לְמַ֣עַן יָשׁ֗וּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֔ה וְסָלַחְתִּ֥י לַעֲוֺנָ֖ם וּלְחַטָּאתָֽם׃ ס | 3 |
Nihcae nuiah ka phaksak han, tiah ka thuih ih amrohaih lok to Judah imthung takoh mah thaih naah, a sak o pazae ih hmuenawk to ka tahmen pae thai hanah, a caeh o ih kahoih ai loklam hoiah amlaem o khoe doeh om tih, tiah thuih.
| וַיִּקְרָ֣א יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּ֑ה וַיִּכְתֹּ֨ב בָּר֜וּךְ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֧י יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו עַל־מְגִלַּת־סֵֽפֶר׃ | 4 |
To pongah Jeremiah mah, Neriah capa Baruk to kawk moe, Angraeng khae hoi angzo Jeremiah mah thuih ih loknawk boih to, Baruk mah caqam tangoeng pongah tarik pae.
| וַיְצַוֶּ֣ה יִרְמְיָ֔הוּ אֶת־בָּר֖וּךְ לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י עָצ֔וּר לֹ֣א אוּכַ֔ל לָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ | 5 |
To pacoengah Jeremiah mah, Baruk khaeah, Toksah kaminawk mah kai ang pakaa o khoep pongah, Angraeng im thungah ka caeh thai mak ai:
| וּבָאתָ֣ אַתָּ֡ה וְקָרָ֣אתָ בַמְּגִלָּ֣ה אֲשֶׁר־כָּתַֽבְתָּ־מִפִּי֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י יְהוָ֜ה בְּאָזְנֵ֥י הָעָ֛ם בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בְּי֣וֹם צ֑וֹם וְגַ֨ם בְּאָזְנֵ֧י כָל־יְהוּדָ֛ה הַבָּאִ֥ים מֵעָרֵיהֶ֖ם תִּקְרָאֵֽם׃ | 6 |
to pongah buhzahhaih niah, Angraeng im ah caeh ah loe Angraeng khae hoi kangzo, caqam tangoeng pongah na tarik ih ka thuih ih loknawk to kaminawk khaeah kroek paeh; angmacae vangpui hoi angzo Judah kaminawk boih khaeah doeh kroek paeh.
| אוּלַ֞י תִּפֹּ֤ל תְּחִנָּתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ | 7 |
To tih nahaeloe nihcae mah a caeh o haih kahoih ai loklam hoiah amlaem o ueloe, Angraeng khaeah lawkthuih hoiah tahmenhaih hni o khoe doeh om tih; Angraeng palungphuihaih, kanung parai palungphuihaih hoi thuih ih hae kaminawk misa haih lok loe len parai, tiah a naa.
| וַיַּ֗עַשׂ בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא לִקְרֹ֥א בַסֵּ֛פֶר דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס | 8 |
Tahmaa Jeremiah mah thuih ih loknawk boih, Neriah capa Baruk mah sak pae, Angraeng im thungah cabu thung ih Angraeng ih loknawk to a kroek pae.
| וַיְהִ֣י בַשָּׁנָ֣ה הַ֠חֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִ֨ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַתְּשִׁעִ֔י קָרְא֨וּ צ֜וֹם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה כָּל־הָעָ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־הָעָ֗ם הַבָּאִ֛ים מֵעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ | 9 |
Judah siangpahrang Josiah capa Jehoiakim angraenghaih saning pangato haih, khrah takawtto naah, Jerusalem ih kaminawk boih, Judah vangpui taeng hoi Jerusalem ah angzo kaminawk boih khaeah, Angraeng hmaa ah buhzahhaih atue to taphong o.
| וַיִּקְרָ֨א בָר֥וּךְ בַּסֵּ֛פֶר אֶת־דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּלִשְׁכַּ֡ת גְּמַרְיָהוּ֩ בֶן־שָׁפָ֨ן הַסֹּפֵ֜ר בֶּחָצֵ֣ר הָעֶלְי֗וֹן פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הֶֽחָדָ֔שׁ בְּאָזְנֵ֖י כָּל־הָעָֽם׃ | 10 |
To naah Baruk mah, ca tarik kami Shaphan capa Gemariah ohhaih imkhaan, ranui bang ih longhma, Angraeng imthung khongkha kangtha akunhaih ahmuen ah, cabu thungah kaom Jeremiah mah thuih ih loknawk to Angraeng im ah angzo kaminawk boih khaeah kroek pae.
| וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃ | 11 |
Cabu thung kaom Angraeng ih loknawk boih Shaphan capa Gemariah, Gemariah capa Mikaiah mah thaih naah,
| וַיֵּ֤רֶד בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־לִשְׁכַּ֣ת הַסֹּפֵ֔ר וְהִ֨נֵּה־שָׁ֔ם כָּל־הַשָּׂרִ֖ים יֽוֹשְׁבִ֑ים אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֡ר וּדְלָיָ֣הוּ בֶן־שְׁ֠מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָ֨ן בֶּן־עַכְבּ֜וֹר וּגְמַרְיָ֧הוּ בֶן־שָׁפָ֛ן וְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־חֲנַנְיָ֖הוּ וְכָל־הַשָּׂרִֽים׃ | 12 |
siangpahrang im thung ih ca tarik kami imkhaan ah caeh tathuk; khenah, toksah kaminawk boih, ca tarik kami Elishama, Shemiah capa Delailah, Akbor capa Elnathan, Shaphan capa Gemariah, Hananiah capa Zedekiah hoi ukkung angraengnawk boih to ahmuen ah anghnut o.
| וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ מִכָ֔יְהוּ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שָׁמֵ֑עַ בִּקְרֹ֥א בָר֛וּךְ בַּסֵּ֖פֶר בְּאָזְנֵ֥י הָעָֽם׃ | 13 |
Baruk mah kaminawk hanah cabu to kroek pae naah, Mikaiah mah a thaih ih loknawk boih to nihcae khaeah thuih pae.
| וַיִּשְׁלְח֨וּ כָל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָד֔וֹ וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃ | 14 |
To pacoengah toksah angraengnawk boih mah, Kushi capa Shelemiah, anih ih capa Nethaniah, anih ih capa Jehudi to Baruk khaeah patoeh moe, Kaminawk khaeah na kroek pae ih caqam tangoeng to sinh moe, nihcae khaeah caeh hanah a thuisak. To pongah Neriah capa Baruk loe caqam tangoeng to ban ah sinh moe, nihcae khaeah caeh.
| וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו שֵׁ֣ב נָ֔א וּקְרָאֶ֖נָּה בְּאָזְנֵ֑ינוּ וַיִּקְרָ֥א בָר֖וּךְ בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ | 15 |
Toksah angraengnawk mah Baruk khaeah, Anghnu ah loe, kaicae han na kroek paeh, tiah a naa o. To pongah Baruk mah nihcae khaeah kroek pae.
| וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעָם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֔ים פָּחֲד֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־בָּר֔וּךְ הַגֵּ֤יד נַגִּיד֙ לַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ | 16 |
To loknawk boih a thaih o naah, maeto hoi maeto zithaih palungthin tawnh o moe, Baruk khaeah hae loknawk hae siangpahrang khaeah ka thuih pae o boih han, tiah a naa o.
| וְאֶ֨ת־בָּר֔וּךְ שָׁאֲל֖וּ לֵאמֹ֑ר הַגֶּד־נָ֣א לָ֔נוּ אֵ֗יךְ כָּתַ֛בְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִפִּֽיו׃ | 17 |
Nihcae mah Baruk khaeah, Hae loknawk boih tarik hanah mi mah maw ang thuih? Thui ah, tiah a naa o.
| וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ בָּר֔וּךְ מִפִּיו֙ יִקְרָ֣א אֵלַ֔י אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַאֲנִ֛י כֹּתֵ֥ב עַל־הַסֵּ֖פֶר בַּדְּיֽוֹ׃ פ | 18 |
Baruk mah, Jeremiah mah hae loknawk boih hae ang thuih, kaimah catui hoi cabu thungah ka tarik, tiah a naa.
| וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ אֶל־בָּר֔וּךְ לֵ֥ךְ הִסָּתֵ֖ר אַתָּ֣ה וְיִרְמְיָ֑הוּ וְאִ֥ישׁ אַל־יֵדַ֖ע אֵיפֹ֥ה אַתֶּֽם׃ | 19 |
To naah toksah angraengnawk mah Baruk khaeah, Jeremiah hoi caeh hoih loe anghawk hoi ah; naa ah maw na oh hoi, tito mi mah doeh panoek hmah nasoe, tiah a naa o.
| וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חָצֵ֔רָה וְאֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הִפְקִ֔דוּ בְּלִשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיַּגִּ֙ידוּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־הַדְּבָרִֽים׃ | 20 |
Caqam tangoeng to ca tarikkung Elishama imkhaan thungah suek o pacoengah, imthung longhma ah siangpahrang khaeah caeh o moe, lok a thuih pae o boih.
| וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יְהוּדִ֗י לָקַ֙חַת֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֔ה וַיִּ֨קָּחֶ֔הָ מִלִּשְׁכַּ֖ת אֱלִישָׁמָ֣ע הַסֹּפֵ֑ר וַיִּקְרָאֶ֤הָ יְהוּדִי֙ בְּאָזְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּבְאָזְנֵי֙ כָּל־הַשָּׂרִ֔ים הָעֹמְדִ֖ים מֵעַ֥ל הַמֶּֽלֶךְ׃ | 21 |
To caqam tangoeng to lak hanah, siangpahrang mah Jehudi to patoeh; anih mah ca tarikkung Elishama imthung hoiah caqam tangoeng to lak. Jehudi mah siangpahrang hoi a taengah angdoe toksah angraengnawk boih hmaa ah kroek pae.
| וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃ | 22 |
Hae hmuen loe khrah takawtto naah oh, siangpahrang loe siktue naah a ohhaih im ah anghnut; a hmaa ah hmaitikhaih long laom to suek moe, hmai angawt.
| וַיְהִ֣י ׀ כִּקְר֣וֹא יְהוּדִ֗י שָׁלֹ֣שׁ דְּלָתוֹת֮ וְאַרְבָּעָה֒ יִֽקְרָעֶ֙הָ֙ בְּתַ֣עַר הַסֹּפֵ֔ר וְהַשְׁלֵ֕ךְ אֶל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֣ר אֶל־הָאָ֑ח עַד־תֹּם֙ כָּל־הַמְּגִלָּ֔ה עַל־הָאֵ֖שׁ אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽח׃ | 23 |
Jehudi mah caphaek thumto maw, palito maw kroek pacoeng kruek, caqam to haita hoiah aah moe, hmai laom thungah a vah; to tiah caqam tangoeng to hmai mah kang boih.
| וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ | 24 |
Hae lok kathaih siangpahrang hoi anih ih tamnanawk thung ih kami mi kawbaktih mah doeh to lok to zii o ai; angmacae ih khukbuen doeh asik o ai.
| וְגַם֩ אֶלְנָתָ֨ן וּדְלָיָ֤הוּ וּגְמַרְיָ֙הוּ֙ הִפְגִּ֣עוּ בַמֶּ֔לֶךְ לְבִלְתִּ֥י שְׂרֹ֖ף אֶת־הַמְּגִלָּ֑ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ | 25 |
Elnathan, Delailah hoi Gemariah cae mah caqam tangoeng hmai thlaek han ai ah siangpahrang khaeah hnik o; toe nihcae ih lok to tahngai pae ai.
| וַיְצַוֶּ֣ה הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵ֨ל בֶּן־הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָ֣הוּ בֶן־עַזְרִיאֵ֗ל וְאֶת־שֶֽׁלֶמְיָ֙הוּ֙ בֶּֽן־עַבְדְּאֵ֔ל לָקַ֙חַת֙ אֶת־בָּר֣וּךְ הַסֹּפֵ֔ר וְאֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיַּסְתִּרֵ֖ם יְהוָֽה׃ ס | 26 |
Siangpahrang mah, ca tarikkung Baruk hoi Jeremiah to naeh hanah siangpahrang capa Jerameel, Azriel capa Seraiah hoi Abdeel capa Shelemaiah to patoeh; toe Angraeng mah nihnik to hawk ving.
| וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אַחֲרֵ֣י ׀ שְׂרֹ֣ף הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ וְאֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֨ר כָּתַ֥ב בָּר֛וּךְ מִפִּ֥י יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ | 27 |
Jeremiah mah thuih ih loknawk baktih toengah Baruk mah tarik ih caqam tangoeng to siangpahrang mah hmai thlaek pacoengah, Angraeng ih lok Jeremiah khaeah angzoh,
| שׁ֥וּב קַח־לְךָ֖ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֑רֶת וּכְתֹ֣ב עָלֶ֗יהָ אֵ֤ת כָּל־הַדְּבָרִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר הָי֗וּ עַל־הַמְּגִלָּה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ | 28 |
kalah caqam to la ah loe, Judah siangpahrang Jehoiakim mah hmai hoi thaek ih kangquem caqam pong ih loknawk to tarik let ah.
| וְעַל־יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא־יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃ ס | 29 |
Judah siangpahrang Jehoiakim khaeah, Angraeng mah, tipongah Babylon siangpahrang to angzo ueloe, hae prae hae phrae tih, hae ah kaom kami hoi moinawk to paduek boih tih, tiah na thuih moe, caqam tangoeng to hmai hoiah nathlaek loe? tiah thuih, tiah thui paeh, tiah ang naa.
| לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה׃ | 30 |
To pongah Judah siangpahrang Jehoiakim kawng pongah Angraeng mah, Anih ih acaeng loe mi doeh David ih angraeng tangkhang pongah anghnu mak ai; anih ih qok loe khodai naah ni kana thungah va o ueloe, khoving naah dantui thungah va o sut tih.
| וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֺנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כָּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ ס | 31 |
Angmah hoi a caanawk, a im ah kaom kaminawk boih, angmacae sakpazaehaih pongah ka thuitaek han; nihcae loe lok tahngai o ai pongah, nihcae nuiah phaksak han ka thuih ih raihaihnawk to Jerusalem ah kaom kaminawk hoi Judah kaminawk boih nuiah ka phaksak boih han, tiah thuih, tiah a naa.
| וְיִרְמְיָ֜הוּ לָקַ֣ח ׀ מְגִלָּ֣ה אַחֶ֗רֶת וַֽיִּתְּנָהּ֮ אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ֮ הַסֹּפֵר֒ וַיִּכְתֹּ֤ב עָלֶ֙יהָ֙ מִפִּ֣י יִרְמְיָ֔הוּ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֛ף יְהוֹיָקִ֥ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וְע֨וֹד נוֹסַ֧ף עֲלֵיהֶ֛ם דְּבָרִ֥ים רַבִּ֖ים כָּהֵֽמָּה׃ ס | 32 |
To pongah Jeremiah mah caqam kalah to lak moe, ca tarikkung Neriah capa Baruk khaeah paek; Judah siangpahrang Jehoiakim mah hmai hoi thlaek ih caqam tangoeng thung ih loknawk boih to Jeremiah mah thuih moe, Baruk mah tarik let; to lok hoi anghmong kalah pop parai loknawk doeh tarik hoi thap.
