יִרְמְיָהוּ 25

1 הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה עַֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֗יא הַשָּׁנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ית לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

Judah lengpa Josiah chapa Jehoiakim lengchan kal kumli lhin kum in, Pakaiyin Jeremiah heng’a, Judah mite jouse dingin thu ahinseiye. Hiche kum chu, Babylon lengpa Nebuchadnezzar lengchan kipat kum ahi.

2 אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־כָּל־עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כָּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם לֵאמֹֽר׃

Hichu Jeremiah themgao pan jong Judah mite leh Jerusalem mite jouse heng’a aseitai.

3 מִן־שְׁלֹ֣שׁ עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֡ה לְיֹאשִׁיָּ֣הוּ בֶן־אָמוֹן֩ מֶ֨לֶךְ יְהוּדָ֜ה וְעַ֣ד ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה זֶ֚ה שָׁלֹ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ שָׁנָ֔ה הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וָאֲדַבֵּ֧ר אֲלֵיכֶ֛ם אַשְׁכֵּ֥ים וְדַבֵּ֖ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃

Judah lengpa Amon chapa Josiah lengchan kal kum som le thum lhin’a pat tuni geiyin, kum somni le thum sungin, Pakaiyin kaheng a thu ahin seijing in ahi. Keiman hiche thuho chu, tanglou hel in nangho heng’a kaseison jing in, ahivangin nanghon ngaikhohna naneideh pouve.

4 וְשָׁלַח֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כָּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹֽא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אָזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃

Pakaiyin avel vel in, alhacha themgao ho naheng uva ahinsol jing in, ahivangin nanghon gelkhohna naneipouvin chule jah’a hetding jong nagel dehpouve.

5 לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכּ֤וֹ הָֽרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃

Pakai thusei chu hiche ahi, “Nanghon nalamlhahnau lamdih louva kon in hung kihei kit unlang, chule nathilse bol’u chu hindalhauvin. Chutahle nangho chu, keiman napu napateu kana pehsa gamsung’a kachensah ding nahiuve.

6 וְאַל־תֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וְלֹֽא־תַכְעִ֤יסוּ אוֹתִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א אָרַ֖ע לָכֶֽם׃

Nanghon nakisemdoh u pathen chom chom ho houna leh chibai bolna-a pandauvin. Keima neiphin lunghang hih un, chutile keiman nangho kabolset loudiu nahiuve,’’ ati.

7 וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה לְמַ֧עַן הכעסוני בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶ֖ם לְרַ֥ע לָכֶֽם׃ ס

Pakaiyin hitin aseiye, “Nanghon kathusei nangaipouve. Nanghon nakisem’u milimdoi chu nahouvun, keima neiphin lunghang uvin, nachunguva chiding jumna leh hamsetna nakiloilut’u ahitai.

8 לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃

Tun Pakai van Pathen chun hitin aseiye. Nanghon kathusei donlouva nakoitah jeh’un,

9 הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהוָ֗ה וְאֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְב֖וֹת עוֹלָֽם׃

Keiman sahlam gam’a kon’a Babylon lengpa Nebuchadnezzar leh namtin vaipi kachop khomding. Keiman amaho chu hiche gamsung douding, agamsung mite leh akimvel’a chengho doudinga kahin sollut ding ahi. Chule keiman nangho aitih a dinga kasuh mang ding, chule namtin vetset leh kidah umtah’a kalha ding nahiuve.

10 וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר׃

Chule keiman nakipanau ogin leh nalasah’u ogin kasuh bei peh ding, jinei ding numei leh pasal kipa thanopna jong kasuh bei ding ahi. Chuteng nain uva sumhei-song gin thip ding, na thaomei jong vahlou ding ahitai.

11 וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃

Hiche gam pumpi hi, pannabei gamkeo sohding, chule kum somsagi sunga chu Israel leh akimvel a gamsung miten, Babylon lengpa ajenle diu ahi.

12 וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֺנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃

Chujouteng, asohchannau kum som sagi ahung kichai nungle, keiman Babylon lengpa leh amite chu agitlounau jal’a, achunguva talen kamatsah ding ahi. Agamsung pumpiu chu, pannabei leh gam homkeova kakoipeh ding ahi, tin Pakaiyin aseiye.

13 והבאיתי עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃

Chule keiman amaho chunga tijat umtah kathutepsa jouse leh, Jeremiah aphondohsa achunguva chiding talen ho chu, aguilhung lou umlouva kalha ding ahi.

14 כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֙מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃ ס

Chule namtin vaipi nasatah hole leng lentah tah hon, Babylon te soh’a avuldiu; Hita chu amahon kamite abolgentheinau bang banga chu, achunguva kalethuh ding ahi, ati.

15 כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃

Pakai Israel Pathen chun keima jah’a hitin aseiye. “Hiche kalung hanna khon hi, kakhut’a kon in kilah inlang, keiman nangma kasolna namtin vaipi ho chu donsah in.

16 וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּֽעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֹתָֽם׃

Amahon hichu don uvintin, chuteng keiman amaho douna thu kasei jal’a, amaho lonle louva chule ngoldoh gamding ahiuve,’’ati.

17 וָאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד יְהוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃

Hijeh chun keiman Pakai lunghanna khon chu kalan, Pakaiyin eisolna namtin vaipi ho chu abonchauvin kadonsahtai.

18 אֶת־יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

Keima Jerusalem leh Judah gamsunga khopi dang jousea kachen, lengho leh leng chapate jouse jong, hiche khon’a chun adonsoh tauve. Hiche nikho’a pat tunia hitia keohel’a, datmo umleuva, chule gaosap chang dingin,

19 אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ׃

Keiman hiche khon chu, Egypt lengpa Pharaoh leh agamsung vaipote, chule asohte leh agamsung mite jouse,

20 וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְל֤וֹן וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְר֔וֹן וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדּֽוֹד׃

Chule agamsunguva gamchom mi chengho jouse, kapetan ahi. Keiman UZ gamsunga lengho jong, Philistine gamsunga lengho jong, chuleh Ashlkelon, Gaza. Ekron leh Ashdod khopi ho a umden ho jouse jong, kapetan ahi.

21 אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

Chuleh Edom mite, Moab mite, Ammon mite jong,

22 וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־ צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃

Chuleh Tyre le Sidon lengho leh twikhanglen gal’a twipi panga chengho jong abonchauvin kapetai.

23 וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃

Chule keiman Dedan, Tema, Buz chuleh gam ningkoi lah’a chengho kapetai.

24 וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃

Chule Arabia lengte, nelphaiya chengho jong,

25 וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃

Zimrilengte Elam le Media lengte jong, keiman kapetai

26 וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַחֲרֵיהֶֽם׃

Chule keiman sahlam gamsung jousea, anai le agamla a um lengho, aban banin, chule leiset chunga lenggam jouse jong kapetai. Achainakeiyin, Babylon lengpa, amatah injong Pakai lunghanna khon chu adontai.

27 וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֡ם ס כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁת֤וּ וְשִׁכְרוּ֙ וּקְי֔וּ וְנִפְל֖וּ וְלֹ֣א תָק֑וּמוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּינֵיכֶֽם׃

Chuin Pakaiyin kajah’a hitin aseiye, “Tun amaho seipeh in, Pakai Hatchungnung Israel Pathen chun aseiye. Kalunghanna khon’a chun don uvin, donkhamset unlang lolha kit uvin. Kiseplhu uvin lang thou kit hih un, ajeh chu keiman nangho douna-a nalah uva chemjam kahin lhalut ding ahi,’’ natiding ahi.

28 וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַֽחַת־הַכּ֥וֹס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתּ֑וֹת וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שָׁת֥וֹ תִשְׁתּֽוּ׃

Ijemtia amahon hiche khon’a chu donding adauva ahileh; Nangman amaho jah’a chu, Pakai Hatchungnung in hitin aseiye, nanaghon hiche khon’a hi nadon teitei diu ahi.

29 כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֙ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֙ עַל־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

Ajeh chu, keiman kamin’a kikou Jerusalem khopi chu talen kamatsah pan ahitai. Nangho iti talen manlouva kalha ding nahiuvem Nangho talen manlouva naumlou heldiu ahi. Ajeh chu, keiman leiset chung cheng jouse douna-a gal kabolkhum ding ahi, tin Pakaiyin aseiye,’’ natiding ahi.

30 וְאַתָּה֙ תִּנָּבֵ֣א אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם יְהוָ֞ה מִמָּר֤וֹם יִשְׁאָג֙ וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ הֵידָד֙ כְּדֹרְכִ֣ים יַֽעֲנֶ֔ה אֶ֥ל כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃

Hijeh chun nangman amaho douna thu hichenghi, gaovinlang ajah uva naseipeh ding; “Pakai chu achenna van mun thenga kon’a hung kitum ding, lengpiga chil ho husa bang’a, hung husa hamlet lut ding ahi. Chule ama chu, leiset chunga cheng jouse douna-a hung kisen jah ding ahi.

31 בָּ֤א שָׁאוֹן֙ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ בַּגּוֹיִ֔ם נִשְׁפָּ֥ט ה֖וּא לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָרְשָׁעִ֛ים נְתָנָ֥ם לַחֶ֖רֶב נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס

Ama thutanna ogin chu leiset mong geiya kitol le le ding, ajeh chu Pakaiyin namtin vaipi chunga douna thu ahinlhut ding ahi. Aman leiset chunga namtin vaipi chunga thu atanding, chule migiloute jouse chemjam’a alousah ding ahi,’’tin Pakaiyin aseiye.

32 כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנֵּ֥ה רָעָ֛ה יֹצֵ֖את מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֑וֹי וְסַ֣עַר גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃

Pakai Hatchungnung in hitin aseiye, Ven, namtin vaipi chunga hamsetna khohtah, aban ban’a hunglhung ding. Chimpei hattah leiset mang langkhat apat hung doh ding ahi.

33 וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃

Hiche nikho chuleh, Pakaiyin mi athaho thilong chu leiset mang langkhat’a pat langkhat geiya kijam chap diu; Amaho chu akadiu leh alunghempi diu mi umlou ding, chule chom khom’a avei ding jong mi umlou ding ahi. Athilong u chu tollhanga chu kithethang’a monlha ding ahiuve.

34 הֵילִ֨ילוּ הָרֹעִ֜ים וְזַעֲק֗וּ וְהִֽתְפַּלְּשׁוּ֙ אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֔אן כִּֽי־מָלְא֥וּ יְמֵיכֶ֖ם לִטְב֑וֹחַ וּתְפוֹצ֣וֹתִיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם כִּכְלִ֥י חֶמְדָּֽה׃

Vo, kelngoi ching phalou ho, nangho kap’uvin lang maovun! Chule nangho kelngoi hon lah’a apipu ho, tollhanga vutlah’a kile le leuvin! Nakithanadiu nikho ahung lhunge, nangma nalhuh ding leibel kehbai tah bang’a namanthah ding ahi.

35 וְאָבַ֥ד מָנ֖וֹס מִן־הָֽרֹעִ֑ים וּפְלֵיטָ֖ה מֵאַדִּירֵ֥י הַצֹּֽאן׃

Nangman kiselna ding mun nanei louding, chule jamdoh nading lampi namulou ding ahi.

36 ק֚וֹל צַעֲקַ֣ת הָֽרֹעִ֔ים וִֽילְלַ֖ת אַדִּירֵ֣י הַצֹּ֑אן כִּֽי־שֹׁדֵ֥ד יְהוָ֖ה אֶת־מַרְעִיתָֽם׃

Ngaiyun, kelngoi chingho ka-gin khu, chule kelngoi honlah’a apipu ho pen-gin khu! Ajeh chu, Pakaiyin anehdiu hamhing jouse asuhmangpeh ahitai.

37 וְנָדַ֖מּוּ נְא֣וֹת הַשָּׁל֑וֹם מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַף־יְהוָֽה׃

Pakai lunghan khohse chun, lungmong tah’a achennau hamhing lah jouse chu, nelphai gamhomkeo asotai.

38 עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכּ֑וֹ כִּֽי־הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲר֣וֹן הַיּוֹנָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ פ

Keipi in akiselna songko adalhah bangin, Aman amite adalhatai. Pakai lunghanna nasatah leh galmirte chemjam chun, gamsung chu nelgam homkeovin akoitai.