בְּרֵאשִׁית 43

1 וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃

Leleꞌ naa, ndoes-laꞌas sia Kanaꞌan boe fua.

2 וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃

Yakob no ume isi nara rabasaꞌ hendi nanaat fo maꞌahulu na, ana nara rendi mia Masir. Boe ma ana nafadꞌe se nae, “Ana nggare. Malole lenaꞌ hei baliꞌ Masir mii, fo hasa seluꞌ nanaat fee hita dei.”

3 וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃

Te Yahuda nataa nae, “Amaꞌ! Faiꞌ naa, fetor naa fee nesenenedꞌaꞌ neu hai nae, mete ma hai nda mo amaꞌ ana muri ma sa, naa, hai afiꞌ mitudꞌu mata mara neu e.

4 אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃

De amaꞌ musi mboꞌi odꞌi Benyamin, fo tungga hai dei. Naa fo hai feꞌe mii hasa nanaat fee amaꞌ.

5 וְאִם־אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃

Te mete ma amaꞌ nda fee Benyamin neu sa, naa, hai o nda mi saꞌ boe. Te atahori Masir naa olaꞌ taꞌo naa ena naa.”

6 וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃

Boe ma Yakob ai se nae, “Taꞌo bee de hei mifadꞌe atahori naa, mae hei odꞌi ma feꞌe hela esa fai. Hei sangga miꞌisususaꞌ a au!”

7 וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ עַל־פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם׃

Te ara kokoe rae, “Amaꞌ e! Atahori naa akaꞌ natane nakandooꞌ a, fo nae bubꞌuluꞌ hita bobꞌonggiꞌ nara. Ana natane nae, ‘Taꞌo bee? Hei ama ma feꞌe masodꞌaꞌ, do? Hei feꞌe ma odꞌi touꞌ fai, do?’ De hai feꞌe mae saa fai!’ Naa de hai o olaꞌ no matetuꞌ boe. Te se nitaꞌ nae ana nae denu hai mendi odꞌiꞌ neu sia naa?”

8 וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃

Boe ma Yahuda olaꞌ seluꞌ nae, “Amaꞌ! Mboꞌi anaꞌ naa neu no hai leo. Au helu, mete ma dadꞌi saa-saa neu e, naa, au nggati ala e. Mete ma au nda o baliꞌ e masodꞌaꞌ neu amaꞌ sa, naa, amaꞌ fua salaꞌ neu au losa mate. Dadꞌi amaꞌ mboꞌi anaꞌ naa leo, te hai mae lao ia ena. Malole lenaꞌ hai mi lai-lai, fo ata afiꞌ mate ndoes.

9 אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים ׃

10 כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃

Sobꞌa hai nda mihani doo na basa ia sa, naa hai baliꞌ lao rua ena.”

11 וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃

Boe ma ama na nae, “Mete ma taꞌo naa, naa, hei tao taꞌo ia. Mendi hita rae na buna-bꞌoa malole na, onaꞌ a oni oeꞌ, bumbu-bumbu, hau maꞌameniꞌ raa na, modꞌo salap, kanari no hau dekeꞌ lain ra. Mendi basa se fee neu fetor Masir a, fo mae ia hita lepa-ngges na.

12 וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃

Hei o mendi doiꞌ dedesi na lao rua, huu hei musi fee baliꞌ doiꞌ fo hei hambu mia karon mara faiꞌ naa. Mbei ma atahori naa ra mbedꞌaꞌ rasalaꞌ.

13 וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־הָאִֽישׁ׃

Mo hei odꞌi ma boe, te baliꞌ lai-lai e.

14 וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃

Au hule-huleꞌ fo Lamatualain Koasa mana Seliꞌ na, tao fetor a kasian hei. Naa fo ana nau fee baliꞌ Benyamin no Simeon, fo basa hei baliꞌ. Te, mete ma ana nggara mopo se, naa, au lemba sususaꞌ naa sambe mate.”

15 וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃

Basa naa de, ara reu raduru lepa-ngges ma haꞌi doiꞌ, fo rendi Masir neu. De ara lao ro Benyamin. Ara losa naa de, reu risiꞌ Yusuf.

16 וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃

Yusuf nita Benyamin no aꞌa nara ma, ana denu malangga mana tao ues nae, “We! Mo atahori ia ra risiꞌ ume ngga. Mi tati sapi esa, fo nasu maladꞌa-maladꞌaꞌ. Te dei fo, ara raa reorenduꞌ ro au.”

17 וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃

Boe ma, malangga mana tao ues tao tungga Yusuf parenda na. De ana no se risiꞌ Yusuf ume na.

18 וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃

Ara lao boe ma, aꞌa nara ramatau rala seli. Sia dalaꞌ taladꞌa na ara ola-olaꞌ rae, “We! Taꞌo bee de ana denu ro hita tisiꞌ ia. Seꞌu-seꞌu te nae tao naꞌasususaꞌ hita, huu doiꞌ fo ara tao baliꞌ sia hita karon na maꞌahulu na. Ara ro hita ia tema, fo aiboiꞌ ma, toꞌu hita, fo tao dadꞌi ate na. Ma rambas rala hita keledei nara.”

19 וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃

Naa de, deka-deka Yusuf ume na ma, ara olaꞌ ro malangga mana tao ues a rae,

20 וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃

“Ama! Hai moꞌe maꞌaf, te maꞌahulu na hai ima hasa nanaat sia ia ena boe.

21 וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃

Hai baliꞌ kamboꞌ mi, de hai hahae mia dalaꞌ. Mae sungguꞌ ma, hai sefi karon fo mae hani banda ra. Naa te hai hambu baliꞌ esa-esaꞌ doiꞌ are mara, mia karon rala. Hai nda mihine seka mana tao neu naa sa. De ia naa, hai mendi baliꞌ basa doiꞌ naa ra. Dadꞌi amaꞌ afiꞌ mumunasa o. Hela fo amaꞌ nahine, ia naa hai o mendi doiꞌ lenaꞌ fo mae hasa seluꞌ nanaat feuꞌ.”

22 וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃

23 וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃

Basa ma, malangga mana tao uesꞌ a nataa nae, “Hei neneꞌ a. Afiꞌ mimitau. Mbei ma hei Lamatualain ma, mana fee nggi papala-babꞌanggiꞌ sia karon naa ra. Faiꞌ naa, au simbo ala basa hei doi ma ena. Hei nda mihuta saa saꞌ boe!” Boe ma ana mboꞌi Simeon neu se.

24 וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃

De basa se risiꞌ Yusuf ume na rala. Malangga mana tao ues a fee se oe safe ei nara. Ana o hani keledei nara boe.

25 וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃

Boe ma, nafadꞌe nae, “Dei fo hei mia reorenduꞌ mo malangga.” Ara feꞌe rahati Yusuf nenema na ma, ara haꞌi memaꞌ lepa-ngges nara.

26 וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃

Yusuf losa boe, basa se sendeꞌ lululangga nara sia mata na. Dei de, ara fee lepa-ngges ra reu e.

27 וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃

Yusuf natane se nae, “Taꞌo bee? Basa hei malolole, do? Hei ama ma lasiꞌ naa, onaꞌ bee? Ana malole, do?”

28 וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו׃

Rataa rae, “Amaꞌ ate lasi ma, fo hai ama bꞌonggi ma, malolole.” Basa de, ara beꞌutee fee hadat neu e.

29 וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃

Yusuf mete ndule basa se, de nita odꞌi na Benyamin. Ana nae, “Ooo! Ia eni, hei odꞌi muri ma fo hei dui faiꞌ naa, do?” Boe ma ana olaꞌ no Benyamin nae, “Ana ngge! Au hule-huleꞌ fo Lamatualain pala-banggi fee nggo papala-babꞌanggiꞌ naeꞌ.”

30 וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃

Nita Benyamin ma, Yusuf naeꞌ a natudꞌu susue na ena. Huu ana sue odꞌi na nae na seli. Ana nda naeꞌ a naꞌatataaꞌ nala rala na sa ena. De ana lai-lai lao hela se, nisiꞌ kama na rala. Ana nggae mesuꞌudꞌu-faruka sia naa.

31 וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃

Nggae basa, dei de neu narou mata na. Ana naꞌamamateꞌ rala na, de neu nandaa no se fai. Basa de, ana denu pagau nara reu ralalau mei a.

32 וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃

Ara tao fee Yusuf naa mia mei mesaꞌ ne. Odi-aꞌa nara raa sia mei feaꞌ. Atahori Masir mana tao ues nara raa sia mei feaꞌ boe, huu atahori Masir ra melumudꞌu raa raꞌabꞌue ro atahori Ibrani ra.

33 וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־רֵעֵֽהוּ׃

Malangga mana tao ues a fee Yusuf odꞌi-aꞌa nara endoꞌ matambambaliꞌ ro e. Ana fee se endoꞌ teri-teri tungga sira too nara, mia aꞌaꞌ losa odꞌi muriꞌ a. Rita taꞌo naa ma, titindindi.

34 וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃

Yusuf denu pagau nara haꞌi nanaat fee odꞌi-aꞌa nara mia mei na. Basa se simbo ona-ona esaꞌ. Te ara tao fee Benyamin, lenaꞌ aꞌa nara lao lima. De basa se raa-rinu losa raꞌabeta.