< תהילים 95 >
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ | 1 |
Hodite, zapjevajmo Gospodu, pokliknimo Bogu, gradu spasenja svojega!
נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַֽ לֽוֹ׃ | 2 |
Izaðimo pred lice njegovo s hvalom, u pjesmama pokliknimo mu!
כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃ | 3 |
Jer je Gospod velik Bog i velik car nad svijem bogovima.
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לֽוֹ׃ | 4 |
U njegovoj su ruci dubine zemaljske, i visine gorske njegove su.
אֲשֶׁר־לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָֽרוּ׃ | 5 |
Njegovo je more i on ga je stvorio, i suhotu ruke su njegove naèinile.
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִֽפְנֵי־יְהוָה עֹשֵֽׂנוּ׃ | 6 |
Hodite, poklonimo se, pripadnimo, kleknimo pred Gospodom tvorcem svojim.
כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִֽם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ | 7 |
Jer je on Bog naš, i mi narod paše njegove i ovce ruke njegove. Sad kad biste poslušali glas njegov:
אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּֽר׃ | 8 |
“Nemojte da vam odrveni srce vaše kao u Merivi, kao u dan kušanja u pustinji,
אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלֽ͏ִי׃ | 9 |
Gdje me kušaše oci vaši, ispitaše i vidješe djelo moje.
אַרְבָּעִים שָׁנָה ׀ אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָֽי׃ | 10 |
Èetrdeset godina srdih se na rod onaj, i rekoh: ovi ljudi tumaraju srcem, i ne znaju putova mojih;
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃ | 11 |
I zato se zakleh u gnjevu svom da neæe uæi u mir moj.”