תהילים 91
| יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָֽן׃ | 1 |
Laus cantici David. [Qui habitat in adjutorio Altissimi, in protectione Dei cæli commorabitur.
| אֹמַר לַֽיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ | 2 |
Dicet Domino: Susceptor meus es tu, et refugium meum; Deus meus, sperabo in eum.
| כִּי הוּא יַצִּֽילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּֽוֹת׃ | 3 |
Quoniam ipse liberavit me de laqueo venantium, et a verbo aspero.
| בְּאֶבְרָתוֹ ׀ יָסֶךְ לָךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְֽסֹחֵרָה אֲמִתּֽוֹ׃ | 4 |
Scapulis suis obumbrabit tibi, et sub pennis ejus sperabis.
| לֹא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָֽם׃ | 5 |
Scuto circumdabit te veritas ejus: non timebis a timore nocturno;
| מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָֽיִם׃ | 6 |
a sagitta volante in die, a negotio perambulante in tenebris, ab incursu, et dæmonio meridiano.
| יִפֹּל מִצִּדְּךָ ׀ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּֽשׁ׃ | 7 |
Cadent a latere tuo mille, et decem millia a dextris tuis; ad te autem non appropinquabit.
| רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶֽה׃ | 8 |
Verumtamen oculis tuis considerabis, et retributionem peccatorum videbis.
| כִּֽי־אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ | 9 |
Quoniam tu es, Domine, spes mea; Altissimum posuisti refugium tuum.
| לֹֽא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶֽךָ׃ | 10 |
Non accedet ad te malum, et flagellum non appropinquabit tabernaculo tuo.
| כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃ | 11 |
Quoniam angelis suis mandavit de te, ut custodiant te in omnibus viis tuis.
| עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶֽךָ׃ | 12 |
In manibus portabunt te, ne forte offendas ad lapidem pedem tuum.
| עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּֽין׃ | 13 |
Super aspidem et basiliscum ambulabis, et conculcabis leonem et draconem.
| כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּֽי־יָדַע שְׁמִֽי׃ | 14 |
Quoniam in me speravit, liberabo eum; protegam eum, quoniam cognovit nomen meum.
| יִקְרָאֵנִי ׀ וְֽאֶעֱנֵהוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ | 15 |
Clamabit ad me, et ego exaudiam eum; cum ipso sum in tribulatione: eripiam eum, et glorificabo eum.
| אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃ | 16 |
Longitudine dierum replebo eum, et ostendam illi salutare meum.]
