תהילים 9

1 לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃

In finem pro occultis filii, Psalmus David. Confitebor tibi Domine in toto corde meo: narrabo omnia mirabilia tua.

2 אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיֽוֹן׃

Lætabor et exultabo in te: psallam nomini tuo Altissime,

3 בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶֽיךָ׃

In convertendo inimicum meum retrorsum: infirmabuntur, et peribunt a facie tua.

4 כִּֽי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶֽדֶק׃

Quoniam fecisti iudicium meum et causam meam: sedisti super thronum qui iudicas iustitiam.

5 גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶֽד׃

Increpasti Gentes, et periit impius: nomen eorum delesti in æternum et in sæculum sæculi.

6 הָֽאוֹיֵב ׀ תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵֽמָּה׃

Inimici defecerunt frameæ in finem: et civitates eorum destruxisti. Periit memoria eorum cum sonitu:

7 וַֽיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאֽוֹ׃

et Dominus in æternum permanet. Paravit in iudicio thronum suum:

8 וְהוּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרֽ͏ִים׃

et ipse iudicabit orbem terræ in æquitate, iudicabit populos in iustitia.

9 וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָֽה׃

Et factus est Dominus refugium pauperi: adiutor in opportunitatibus, in tribulatione.

10 וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹֽא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָֽה׃

Et sperent in te qui noverunt nomen tuum: quoniam non dereliquisti quærentes te Domine.

11 זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃

Psallite Domino, qui habitat in Sion: annunciate inter Gentes studia eius:

12 כִּֽי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹֽא־שָׁכַח צַעֲקַת עניים עֲנָוֽ͏ִים׃

Quoniam requirens sanguinem eorum recordatus est: non est oblitus clamorem pauperum.

13 חָֽנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָֽוֶת׃

Miserere mei Domine: vide humilitatem meam de inimicis meis.

14 לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּֽל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַֽׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃

Qui exaltas me de portis mortis, ut annunciem omnes laudationes tuas in portis filiæ Sion.

15 טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶֽשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָֽם׃

Exultabo in salutari tuo: infixæ sunt Gentes in interitu, quem fecerunt. In laqueo isto, quem absconderunt, comprehensus est pes eorum.

16 נוֹדַע ׀ יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶֽלָה׃

Cognoscetur Dominus iudicia faciens: in operibus manuum suarum comprehensus est peccator.

17 יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִֽים׃ (Sheol h7585)

Convertantur peccatores in infernum, omnes Gentes quæ obliviscuntur Deum. (Sheol h7585)

18 כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַֽד׃

Quoniam non in finem oblivio erit pauperis: patientia pauperum non peribit in finem.

19 קוּמָה יְהוָה אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶֽיךָ׃

Exurge Domine, non confortetur homo: iudicentur Gentes in conspectu tuo:

20 שִׁיתָה יְהוָה ׀ מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּֽלָה׃

Constitue Domine legislatorem super eos: ut sciant Gentes quoniam homines sunt.