תהילים 89

1 מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָֽאֶזְרָחִֽי׃ חַֽסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר ׀ אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִֽי׃

Intellectus Ethan Ezrahitæ. [Misericordias Domini in æternum cantabo; in generationem et generationem annuntiabo veritatem tuam in ore meo.

2 כִּֽי־אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם ׀ תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶֽם׃

Quoniam dixisti: In æternum misericordia ædificabitur in cælis; præparabitur veritas tua in eis.

3 כָּרַתִּֽי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּֽי׃

Disposui testamentum electis meis; juravi David servo meo:

4 עַד־עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר־וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶֽלָה׃

Usque in æternum præparabo semen tuum, et ædificabo in generationem et generationem sedem tuam.

5 וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה אַף־אֱמֽוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִֽׁים׃

Confitebuntur cæli mirabilia tua, Domine; etenim veritatem tuam in ecclesia sanctorum.

6 כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוָה יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים׃

Quoniam quis in nubibus æquabitur Domino; similis erit Deo in filiis Dei?

7 אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו׃

Deus, qui glorificatur in consilio sanctorum, magnus et terribilis super omnes qui in circuitu ejus sunt.

8 יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִֽי־כָֽמוֹךָ חֲסִין ׀ יָהּ וֶאֱמֽוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶֽיךָ׃

Domine Deus virtutum, quis similis tibi? potens es, Domine, et veritas tua in circuitu tuo.

9 אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵֽם׃

Tu dominaris potestati maris; motum autem fluctuum ejus tu mitigas.

10 אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃

Tu humiliasti, sicut vulneratum, superbum; in brachio virtutis tuæ dispersisti inimicos tuos.

11 לְךָ שָׁמַיִם אַף־לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּֽם׃

Tui sunt cæli, et tua est terra: orbem terræ, et plenitudinem ejus tu fundasti;

12 צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃

aquilonem et mare tu creasti. Thabor et Hermon in nomine tuo exsultabunt:

13 לְךָ זְרוֹעַ עִם־גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ׃

tuum brachium cum potentia. Firmetur manus tua, et exaltetur dextera tua:

14 צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְֽקַדְּמוּ פָנֶֽיךָ׃

justitia et judicium præparatio sedis tuæ: misericordia et veritas præcedent faciem tuam.

15 אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְהוָה בְּֽאוֹר־פָּנֶיךָ יְהַלֵּכֽוּן׃

Beatus populus qui scit jubilationem: Domine, in lumine vultus tui ambulabunt,

16 בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל־הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרֽוּמוּ׃

et in nomine tuo exsultabunt tota die, et in justitia tua exaltabuntur.

17 כִּֽי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תרים תָּרוּם קַרְנֵֽנוּ׃

Quoniam gloria virtutis eorum tu es, et in beneplacito tuo exaltabitur cornu nostrum.

18 כִּי לַֽיהוָה מָֽגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּֽנוּ׃

Quia Domini est assumptio nostra, et sancti Israël regis nostri.

19 אָז דִּבַּרְתָּֽ־בְחָזוֹן לַֽחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל־גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָֽם׃

Tunc locutus es in visione sanctis tuis, et dixisti: Posui adjutorium in potente, et exaltavi electum de plebe mea.

20 מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּֽיו׃

Inveni David, servum meum; oleo sancto meo unxi eum.

21 אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף־זְרוֹעִי תְאַמְּצֶֽנּוּ׃

Manus enim mea auxiliabitur ei, et brachium meum confortabit eum.

22 לֹֽא־יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן־עַוְלָה לֹא יְעַנֶּֽנּוּ׃

Nihil proficiet inimicus in eo, et filius iniquitatis non apponet nocere ei.

23 וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּֽוֹף׃

Et concidam a facie ipsius inimicos ejus, et odientes eum in fugam convertam.

24 וֶֽאֶֽמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנֽוֹ׃

Et veritas mea et misericordia mea cum ipso, et in nomine meo exaltabitur cornu ejus.

25 וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּֽבַנְּהָרוֹת יְמִינֽוֹ׃

Et ponam in mari manum ejus, et in fluminibus dexteram ejus.

26 הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִֽי׃

Ipse invocabit me: Pater meus es tu, Deus meus, et susceptor salutis meæ.

27 אַף־אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

Et ego primogenitum ponam illum, excelsum præ regibus terræ.

28 לְעוֹלָם אשמור־אֶשְׁמָר־לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לֽוֹ׃

In æternum servabo illi misericordiam meam, et testamentum meum fidele ipsi.

29 וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָֽיִם׃

Et ponam in sæculum sæculi semen ejus, et thronum ejus sicut dies cæli.

30 אִם־יַֽעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכֽוּן׃

Si autem dereliquerint filii ejus legem meam, et in judiciis meis non ambulaverint;

31 אִם־חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֺתַי לֹא יִשְׁמֹֽרוּ׃

si justitias meas profanaverint, et mandata mea non custodierint:

32 וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֺנָֽם׃

visitabo in virga iniquitates eorum, et in verberibus peccata eorum;

33 וְחַסְדִּי לֹֽא־אָפִיר מֵֽעִמּוֹ וְלֹֽא־אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִֽי׃

misericordiam autem meam non dispergam ab eo, neque nocebo in veritate mea,

34 לֹא־אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּֽה׃

neque profanabo testamentum meum: et quæ procedunt de labiis meis non faciam irrita.

35 אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִֽם־לְדָוִד אֲכַזֵּֽב׃

Semel juravi in sancto meo, si David mentiar:

36 זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּֽי׃

semen ejus in æternum manebit. Et thronus ejus sicut sol in conspectu meo,

37 כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶֽלָה׃

et sicut luna perfecta in æternum, et testis in cælo fidelis.

38 וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ׃

Tu vero repulisti et despexisti; distulisti christum tuum.

39 נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרֽוֹ׃

Evertisti testamentum servi tui; profanasti in terra sanctuarium ejus.

40 פָּרַצְתָּ כָל־גְּדֵרֹתָיו שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה׃

Destruxisti omnes sepes ejus; posuisti firmamentum ejus formidinem.

41 שַׁסֻּהוּ כָּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֽ͏ָיו׃

Diripuerunt eum omnes transeuntes viam; factus est opprobrium vicinis suis.

42 הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְׂמַחְתָּ כָּל־אוֹיְבָֽיו׃

Exaltasti dexteram deprimentium eum; lætificasti omnes inimicos ejus.

43 אַף־תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃

Avertisti adjutorium gladii ejus, et non es auxiliatus ei in bello.

44 הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּֽרְתָּה׃

Destruxisti eum ab emundatione, et sedem ejus in terram collisisti.

45 הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶֽעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶֽלָה׃

Minorasti dies temporis ejus; perfudisti eum confusione.

46 עַד־מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶֽךָ׃

Usquequo, Domine, avertis in finem? exardescet sicut ignis ira tua?

47 זְכָר־אֲנִי מֶה־חָלֶד עַל־מַה־שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם׃

Memorare quæ mea substantia: numquid enim vane constituisti omnes filios hominum?

48 מִי גֶבֶר יִֽחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶֽלָה׃ (Sheol h7585)

Quis est homo qui vivet et non videbit mortem? eruet animam suam de manu inferi? (Sheol h7585)

49 אַיֵּה ׀ חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים ׀ אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃

Ubi sunt misericordiæ tuæ antiquæ, Domine, sicut jurasti David in veritate tua?

50 זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל־רַבִּים עַמִּֽים׃

Memor esto, Domine, opprobrii servorum tuorum, quod continui in sinu meo, multarum gentium:

51 אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ׀ יְהוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶֽךָ׃

quod exprobraverunt inimici tui, Domine; quod exprobraverunt commutationem christi tui.

52 בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃

Benedictus Dominus in æternum. Fiat, fiat.]