< תהילים 73 >

מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָֽב׃ 1
`The salm of Asaph. God of Israel is ful good; to hem that ben of riytful herte.
וַאֲנִי כִּמְעַט נטוי נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שפכה שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָֽי׃ 2
But my feet weren moued almeest; my steppis weren sched out almeest.
כִּֽי־קִנֵּאתִי בַּֽהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶֽה׃ 3
For Y louede feruentli on wickid men; seynge the pees of synneris.
כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָֽם׃ 4
For biholdyng is not to the deth of hem; and stidefastnesse in the sikenesse of hem.
בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּֽעוּ׃ 5
Thei ben not in the trauel of men; and thei schulen not be betun with men.
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף־שִׁית חָמָס לָֽמוֹ׃ 6
Therfore pride helde hem; thei weren hilid with her wickidnesse and vnfeithfulnesse.
יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָֽב׃ 7
The wickidnesse of hem cam forth as of fatnesse; thei yeden in to desire of herte.
יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּֽרוּ׃ 8
Thei thouyten and spaken weiwardnesse; thei spaken wickidnesse an hiy.
שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּֽהֲלַךְ בָּאָֽרֶץ׃ 9
Thei puttiden her mouth in to heuene; and her tunge passide in erthe.
לָכֵן ׀ ישיב יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָֽמוֹ׃ 10
Therfor my puple schal be conuertid here; and fulle daies schulen be foundun in hem.
וְֽאָמְרוּ אֵיכָה יָדַֽע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֽוֹן׃ 11
And thei seiden, How woot God; and whether kunnyng is an heiye, `that is, in heuene?
הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃ 12
Lo! thilke synneris and hauynge aboundance in the world; helden richessis.
אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּֽי׃ 13
And Y seide, Therfor without cause Y iustifiede myn herte; and waischide myn hoondis among innocentis.
וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל־הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִֽים׃ 14
And Y was betun al dai; and my chastisyng was in morutidis.
אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָֽדְתִּי׃ 15
If Y seide, Y schal telle thus; lo! Y repreuede the nacioun of thi sones.
וָֽאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל היא הוּא בְעֵינָֽי׃ 16
I gesside, that Y schulde knowe this; trauel is bifore me.
עַד־אָבוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃ 17
Til Y entre in to the seyntuarie of God; and vndurstonde in the last thingis of hem.
אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃ 18
Netheles for gilis thou hast put to hem; thou castidist hem doun, while thei weren reisid.
אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃ 19
Hou ben thei maad into desolacioun; thei failiden sodeynli, thei perischiden for her wickidnesse.
כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶֽה׃ 20
As the dreem of men that risen; Lord, thou schalt dryue her ymage to nouyt in thi citee.
כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן׃ 21
For myn herte is enflaumed, and my reynes ben chaungid;
וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּֽךְ׃ 22
and Y am dryuun to nouyt, and Y wiste not.
וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃ 23
As a werk beeste Y am maad at thee; and Y am euere with thee.
בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵֽנִי׃ 24
Thou heldist my riythond, and in thi wille thou leddist me forth; and with glorie thou tokist me vp.
מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָֽרֶץ׃ 25
For whi what is to me in heuene; and what wolde Y of thee on erthe?
כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָֽם׃ 26
Mi fleische and myn herte failide; God of myn herte, and my part is God withouten ende.
כִּֽי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל־זוֹנֶה מִמֶּֽךָּ׃ 27
For lo! thei that drawen awei fer hem silf fro thee, `bi deedli synne, schulen perische; thou hast lost alle men that doen fornycacioun fro thee.
וַאֲנִי ׀ קִֽרֲבַת אֱלֹהִים לִי־טוֹב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃ 28
But it is good to me to cleue to God; and to sette myn hope in the Lord God. That Y telle alle thi prechyngis; in the yatis of the douyter of Syon.

< תהילים 73 >