< תהילים 68 >
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר שִֽׁיר׃ יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָֽיו׃ | 1 |
in finem David psalmus cantici exsurgat Deus et dissipentur inimici eius et fugiant qui oderunt eum a facie eius
כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי־אֵשׁ יֹאבְדוּ רְשָׁעִים מִפְּנֵי אֱלֹהִֽים׃ | 2 |
sicut deficit fumus deficiant sicut fluit cera a facie ignis sic pereant peccatores a facie Dei
וְֽצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַֽעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃ | 3 |
et iusti epulentur exultent in conspectu Dei delectentur in laetitia
שִׁירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָֽיו׃ | 4 |
cantate Deo psalmum dicite nomini eius iter facite ei qui ascendit super occasum Dominus nomen illi et exultate in conspectu eius turbabuntur a facie eius
אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשֽׁוֹ׃ | 5 |
patris orfanorum et iudicis viduarum Deus in loco sancto suo
אֱלֹהִים ׀ מוֹשִׁיב יְחִידִים ׀ בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָֽה׃ | 6 |
Deus inhabitare facit unius moris in domo qui educit vinctos in fortitudine similiter eos qui exasperant qui habitant in sepulchris
אֱֽלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִֽישִׁימוֹן סֶֽלָה׃ | 7 |
Deus cum egredereris in conspectu populi tui cum pertransieris in deserto diapsalma
אֶרֶץ רָעָשָׁה ׀ אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ | 8 |
terra mota est etenim caeli distillaverunt a facie Dei Sinai a facie Dei Israhel
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כֽוֹנַנְתּֽ͏ָהּ׃ | 9 |
pluviam voluntariam segregabis Deus hereditati tuae et infirmata est tu vero perfecisti eam
חַיָּתְךָ יָֽשְׁבוּ־בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִֽים׃ | 10 |
animalia tua habitant in ea parasti in dulcedine tua pauperi Deus
אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר הַֽמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָֽב׃ | 11 |
Dominus dabit verbum evangelizantibus virtute multa
מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת־בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָֽל׃ | 12 |
rex virtutum dilecti dilecti; et speciei domus dividere spolia
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּֽירַקְרַק חָרֽוּץ׃ | 13 |
si dormiatis inter medios cleros pinnae columbae deargentatae et posteriora dorsi eius in pallore auri
בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמֽוֹן׃ | 14 |
dum discernit Caelestis reges super eam nive dealbabuntur in Selmon
הַר־אֱלֹהִים הַר־בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר־בָּשָֽׁן׃ | 15 |
mons Dei mons pinguis mons coagulatus mons pinguis
לָמָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף־יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶֽצַח׃ | 16 |
ut quid suspicamini montes coagulatos mons in quo beneplacitum est Deo habitare in eo etenim Dominus habitabit in finem
רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּֽדֶשׁ׃ | 17 |
currus Dei decem milibus multiplex milia laetantium Dominus in eis in Sina in sancto
עָלִיתָ לַמָּרוֹם ׀ שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן ׀ יָהּ אֱלֹהִֽים׃ | 18 |
ascendisti in altum cepisti captivitatem accepisti dona in hominibus etenim non credentes inhabitare Dominum Deus
בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם ׀ יוֹם יַֽעֲמָס־לָנוּ הָאֵל יְֽשׁוּעָתֵנוּ סֶֽלָה׃ | 19 |
benedictus Dominus die cotidie prosperum iter faciet nobis Deus salutarium nostrorum diapsalma
הָאֵל ׀ לָנוּ אֵל לְֽמוֹשָׁעוֹת וְלֵיהוִה אֲדֹנָי לַמָּוֶת תּוֹצָאֽוֹת׃ | 20 |
Deus noster Deus salvos faciendi et Domini Domini exitus mortis
אַךְ־אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃ | 21 |
verumtamen Deus confringet capita inimicorum suorum verticem capilli perambulantium in delictis suis
אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִֽמְּצֻלוֹת יָֽם׃ | 22 |
dixit Dominus ex Basan convertam convertam in profundis maris
לְמַעַן ׀ תִּֽמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּֽהוּ׃ | 23 |
ut intinguatur pes tuus in sanguine lingua canum tuorum ex inimicis ab ipso
רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּֽדֶשׁ׃ | 24 |
viderunt ingressus tui Deus ingressus Dei mei regis mei qui est in sancto
קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃ | 25 |
praevenerunt principes coniuncti psallentibus in medio iuvencularum tympanistriarum
בְּֽמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵֽל׃ | 26 |
in ecclesiis benedicite Deum Dominum de fontibus Israhel
שָׁם בִּנְיָמִן ׀ צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִֽי׃ | 27 |
ibi Beniamin adulescentulus in mentis excessu principes Iuda duces eorum principes Zabulon principes Nepthali
צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּֽנוּ׃ | 28 |
manda Deus virtutem tuam confirma Deus hoc quod operatus es nobis
מֵֽהֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלָ͏ִם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָֽׁי׃ | 29 |
a templo tuo in Hierusalem tibi adferent reges munera
גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים ׀ בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי־כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ׃ | 30 |
increpa feras harundinis congregatio taurorum in vaccis populorum ut excludant eos qui probati sunt argento dissipa gentes quae bella volunt
יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִֽים׃ | 31 |
venient legati ex Aegypto Aethiopia praeveniet manus eius Deo
מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶֽלָה׃ | 32 |
regna terrae cantate Deo psallite Domino diapsalma psallite Deo
לָרֹכֵב בִּשְׁמֵי שְׁמֵי־קֶדֶם הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹֽז׃ | 33 |
qui ascendit super caelum caeli ad orientem ecce dabit voci suae vocem virtutis
תְּנוּ עֹז לֵֽאלֹהִים עַֽל־יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃ | 34 |
date gloriam Deo super Israhel magnificentia eius et virtus eius in nubibus
נוֹרָא אֱלֹהִים מִֽמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן ׀ עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִֽים׃ | 35 |
mirabilis Deus in sanctis suis Deus Israhel ipse dabit virtutem et fortitudinem plebi suae benedictus Deus