< תהילים 5 >
לַמְנַצֵּחַ אֶֽל־הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ אֲמָרַי הַאֲזִינָה ׀ יְהוָה בִּינָה הֲגִֽיגִי׃ | 1 |
In finem, pro ea quæ hæreditatem consequitur. Psalmus David. [Verba mea auribus percipe, Domine; intellige clamorem meum.
הַקְשִׁיבָה ׀ לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּֽי־אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּֽל׃ | 2 |
Intende voci orationis meæ, rex meus et Deus meus.
יְֽהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶֽעֱרָךְ־לְךָ וַאֲצַפֶּֽה׃ | 3 |
Quoniam ad te orabo, Domine: mane exaudies vocem meam.
כִּי ׀ לֹא אֵֽל־חָפֵץ רֶשַׁע ׀ אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָֽע׃ | 4 |
Mane astabo tibi, et videbo quoniam non Deus volens iniquitatem tu es.
לֹֽא־יִתְיַצְּבוּ הֽוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ שָׂנֵאתָ כָּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ | 5 |
Neque habitabit juxta te malignus, neque permanebunt injusti ante oculos tuos.
תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ־דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ׀ יְהוָֽה׃ | 6 |
Odisti omnes qui operantur iniquitatem; perdes omnes qui loquuntur mendacium. Virum sanguinum et dolosum abominabitur Dominus.
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֽ͏ֵיכַל־קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃ | 7 |
Ego autem in multitudine misericordiæ tuæ introibo in domum tuam; adorabo ad templum sanctum tuum in timore tuo.
יְהוָה ׀ נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי הושר הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּֽךָ׃ | 8 |
Domine, deduc me in justitia tua: propter inimicos meos dirige in conspectu tuo viam meam.
כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶֽבֶר־פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִֽיקוּן׃ | 9 |
Quoniam non est in ore eorum veritas; cor eorum vanum est.
הַֽאֲשִׁימֵם ׀ אֱֽלֹהִים יִפְּלוּ מִֽמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי־מָרוּ בָֽךְ׃ | 10 |
Sepulchrum patens est guttur eorum; linguis suis dolose agebant: judica illos, Deus. Decidant a cogitationibus suis; secundum multitudinem impietatum eorum expelle eos, quoniam irritaverunt te, Domine.
וְיִשְׂמְחוּ כָל־חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְֽיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶֽךָ׃ | 11 |
Et lætentur omnes qui sperant in te; in æternum exsultabunt, et habitabis in eis. Et gloriabuntur in te omnes qui diligunt nomen tuum,
כִּֽי־אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק יְהוָה כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃ | 12 |
quoniam tu benedices justo. Domine, ut scuto bonæ voluntatis tuæ coronasti nos.]