< תהילים 48 >
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשֽׁוֹ׃ | 1 |
En sang, en salme; av Korahs barn. Stor er Herren og høilovet i vår Guds stad, på hans hellige berg.
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָֽב׃ | 2 |
Fagert hever det sig, en glede for all jorden er Sions berg, det ytterste Norden, den store konges stad.
אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּֽב׃ | 3 |
Gud er i dens borger, han er blitt kjent som et fast vern.
כִּֽי־הִנֵּה הַמְּלָכִים נֽוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּֽו׃ | 4 |
For se, kongene samlet sig, de drog frem tilsammen.
הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּֽזוּ׃ | 5 |
De så, da blev de forferdet; de blev slått med redsel, flyktet i hast.
רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵֽדָה׃ | 6 |
Beven grep dem der, angst som hos en fødende kvinne.
בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃ | 7 |
Ved østenvind knuste du Tarsis-skib.
כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ ׀ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר־יְהוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶֽלָה׃ | 8 |
Likesom vi hadde hørt, så har vi nu sett det i Herrens, hærskarenes Guds stad, i vår Guds stad; Gud gjør den fast til evig tid. (Sela)
דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶֽךָ׃ | 9 |
Vi grunder, Gud, på din miskunnhet midt i ditt tempel.
כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶֽךָ׃ | 10 |
Som ditt navn, Gud, så er din pris inntil jordens ender; din høire hånd er full av rettferdighet.
יִשְׂמַח ׀ הַר־צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ | 11 |
Sions berg gleder sig, Judas døtre fryder sig for dine dommers skyld.
סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ | 12 |
Gå omkring Sion og vandre rundt om det, tell dets tårn!
שִׁיתוּ לִבְּכֶם ׀ לְֽחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרֽוֹן׃ | 13 |
Gi akt på dets voller, vandre gjennem dets borger, forat I kan fortelle derom til den kommende slekt.
כִּי זֶה ׀ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מֽוּת׃ | 14 |
For denne Gud er vår Gud evindelig og alltid; han skal føre oss ut over døden.