< תהילים 43 >
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים ׀ וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא־חָסִיד מֵאִישׁ־מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵֽנִי׃ | 1 |
Schaff Recht mir, Gott! Und führe meine Sache. gen solch ein lieblos Heidenvolk! Von falschen, bösen Leuten rette mich!
כִּֽי־אַתָּה ׀ אֱלֹהֵי מָֽעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָֽמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵֽב׃ | 2 |
Mein Schutzgott bist ja Du. Warum verstößt Du mich? Warum muß ich in Trauer wandeln, vom Feind gedrängt?
שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַֽר־קָדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ | 3 |
Send aus Dein Licht und Deine Wahrheit, daß sie zu Deinem heiligen Berg mich leiten, zu Deinen Wohnungen mich führen! -
וְאָבוֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָֽי׃ | 4 |
Ich möchte zum Altare Gottes kommen, zum Gotte meiner höchsten Wonne. Dann brächte ich Dir mit der Zither Lobpreis dar, du Gott, mein Gott. -
מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי ׀ נַפְשִׁי וּֽמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֽ͏ֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵֽאלֹהָֽי׃ | 5 |
Was härmst du dich, mein Herz? Warum ist dir so bang in mir? Auf Gott vertrau! Ihn preise ich gewißlich noch, ihn, meine Hilfe, meinen Gott.