תהילים 33
| רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ | 1 |
Synger med Fryd, I retfærdige, i Herren! Lovsang sømmer sig for de oprigtige.
| הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ | 2 |
Takker Herren med Harpe; og leger for ham paa Psaltre med ti Strenge.
| שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃ | 3 |
Synger ham en ny Sang, leger lifligt paa Strengeleg med Frydeklang.
| כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהוָה וְכָל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ | 4 |
Thi Herrens Ord er ret, og al hans Gerning er trofast.
| אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃ | 5 |
Han elsker Retfærdighed og Dom; Jorden er fuld af Herrens Miskundhed.
| בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאָֽם׃ | 6 |
Himlene ere gjorte ved Herrens Ord og al deres Hær ved hans Munds Aande.
| כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ | 7 |
Han holder Vandet sammen i Havet som en Dynge; han lægger de dybe Vande i Forraadskamre.
| יִֽירְאוּ מֵיְהוָה כָּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃ | 8 |
Al Jorden frygte Herren! alle Verdens Indbyggere bæve for ham!
| כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וֽ͏ַיַּעֲמֹֽד׃ | 9 |
Thi han talte, og det skete; han bød, saa stod det der.
| יְֽהוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃ | 10 |
Herren gjorde Hedningernes Raad til intet, han forstyrrede Folkenes Tanker.
| עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃ | 11 |
Herrens Raad bestaar evindelig, hans Hjertes Tanker fra Slægt til Slægt.
| אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃ | 12 |
Saligt er det Folk, hvis Gud Herren er, det Folk, som han udvalgte sig til Arv.
| מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה רָאָה אֶֽת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃ | 13 |
Herren skuede ud fra Himmelen, han saa alle Menneskens Børn.
| מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ | 14 |
Han saa ned fra sit Højsæde til alle Jordens Indbyggere.
| הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ | 15 |
Han er den, som danner deres Hjerter til Hobe, som agter paa alle deres Gerninger.
| אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב־חָיִל גִּבּוֹר לֹֽא־יִנָּצֵל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ | 16 |
En Konge frelses ikke ved stor Magt, en vældig fries ikke ved stor Kraft.
| שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ | 17 |
Hesten slaar fejl til Frelse og kan ikke redde ved sin store Styrke.
| הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ | 18 |
Se, Herrens Øje er til dem, som ham frygte, som haabe paa hans Miskundhed,
| לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃ | 19 |
for at fri deres Sjæl fra Død og holde dem i Live i Hungersnøden.
| נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃ | 20 |
Vor Sjæl bier efter Herren, han er vor Hjælp og vort Skjold.
| כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃ | 21 |
Thi i ham glædes vort Hjerte; thi vi forlade os paa hans hellige Navn.
| יְהִֽי־חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃ | 22 |
Herre! din Miskundhed være over os, ligesom vi haabe paa dig!
