< תהילים 3 >
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי ׀ אַבְשָׁלוֹם בְּנֽוֹ׃ יְהוָה מָֽה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָֽי׃ | 1 |
En salme av David, da han flydde for Absalom, sin sønn. Herre, hvor mange mine fiender er! Mange reiser sig imot mig.
רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְֽשׁוּעָתָה לּוֹ בֵֽאלֹהִים סֶֽלָה׃ | 2 |
Mange sier til min sjel: Det er ingen frelse for ham hos Gud. (Sela)
וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִֽׁי׃ | 3 |
Men du, Herre, er et skjold omkring mig, min ære og den som opløfter mitt hode!
קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶקְרָא וַיַּֽעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶֽלָה׃ | 4 |
Høit ropte jeg til Herren, og han svarte mig fra sitt hellige berg. (Sela)
אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָֽאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵֽנִי׃ | 5 |
Jeg la mig og sov inn, jeg våknet; for Herren støtter mig.
לֹֽא־אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָֽי׃ | 6 |
Jeg frykter ikke for titusener av folk, som har lagt sig mot mig rundt omkring.
קוּמָה יְהוָה ׀ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּֽי־הִכִּיתָ אֶת־כָּל־אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ׃ | 7 |
Reis dig, Herre, frels mig, min Gud! For du har slått alle mine fiender på kinnbenet, du har sønderbrutt de ugudeliges tenner.
לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַֽל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּֽלָה׃ | 8 |
Herren hører frelsen til; over ditt folk være din velsignelse! (Sela)