תהילים 3
| מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי ׀ אַבְשָׁלוֹם בְּנֽוֹ׃ יְהוָה מָֽה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָֽי׃ | 1 |
A Psalme of Dauid, when he fled from his sonne Absalom. Lord, howe are mine aduersaries increased? howe many rise against me?
| רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְֽשׁוּעָתָה לּוֹ בֵֽאלֹהִים סֶֽלָה׃ | 2 |
Many say to my soule, There is no helpe for him in God. (Selah)
| וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִֽׁי׃ | 3 |
But thou Lord art a buckler for me: my glory, and the lifter vp of mine head.
| קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶקְרָא וַיַּֽעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶֽלָה׃ | 4 |
I did call vnto the Lord with my voyce, and he heard me out of his holy mountaine. (Selah)
| אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָֽאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵֽנִי׃ | 5 |
I layed me downe and slept, and rose vp againe: for the Lord susteined me.
| לֹֽא־אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָֽי׃ | 6 |
I will not be afrayde for ten thousand of the people, that should beset me round about.
| קוּמָה יְהוָה ׀ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּֽי־הִכִּיתָ אֶת־כָּל־אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ׃ | 7 |
O Lord, arise: helpe me, my God: for thou hast smitten all mine enemies vpon the cheeke bone: thou hast broken the teeth of the wicked.
| לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַֽל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּֽלָה׃ | 8 |
Saluation belongeth vnto the Lord, and thy blessing is vpon thy people. (Selah)
