תהילים 25

1 לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא׃

In finem. Psalmus David. [Ad te, Domine, levavi animam meam:

2 אֱ‍ֽלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל־אֵבוֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצוּ אֹיְבַי לִֽי׃

Deus meus, in te confido; non erubescam.

3 גַּם כָּל־קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָֽם׃

Neque irrideant me inimici mei: etenim universi qui sustinent te, non confundentur.

4 דְּרָכֶיךָ יְהוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵֽנִי׃

Confundantur omnes iniqua agentes supervacue. Vias tuas, Domine, demonstra mihi, et semitas tuas edoce me.

5 הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ ׀ וְֽלַמְּדֵנִי כִּֽי־אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל־הַיּֽוֹם׃

Dirige me in veritate tua, et doce me, quia tu es Deus salvator meus, et te sustinui tota die.

6 זְכֹר־רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה׃

Reminiscere miserationum tuarum, Domine, et misericordiarum tuarum quæ a sæculo sunt.

7 חַטֹּאות נְעוּרַי ׀ וּפְשָׁעַי אַל־תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר־לִי־אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָֽה׃

Delicta juventutis meæ, et ignorantias meas, ne memineris. Secundum misericordiam tuam memento mei tu, propter bonitatem tuam, Domine.

8 טוֹב־וְיָשָׁר יְהוָה עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּֽרֶךְ׃

Dulcis et rectus Dominus; propter hoc legem dabit delinquentibus in via.

9 יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִֽילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּֽוֹ׃

Diriget mansuetos in judicio; docebit mites vias suas.

10 כָּל־אָרְחוֹת יְהוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָֽיו׃

Universæ viæ Domini, misericordia et veritas, requirentibus testamentum ejus et testimonia ejus.

11 לְמַֽעַן־שִׁמְךָ יְהוָה וְֽסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב־הֽוּא׃

Propter nomen tuum, Domine, propitiaberis peccato meo; multum est enim.

12 מִי־זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְהוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָֽר׃

Quis est homo qui timet Dominum? legem statuit ei in via quam elegit.

13 נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָֽרֶץ׃

Anima ejus in bonis demorabitur, et semen ejus hæreditabit terram.

14 סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָֽם׃

Firmamentum est Dominus timentibus eum; et testamentum ipsius ut manifestetur illis.

15 עֵינַי תָּמִיד אֶל־יְהוָה כִּי הֽוּא־יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָֽי׃

Oculi mei semper ad Dominum, quoniam ipse evellet de laqueo pedes meos.

16 פְּנֵה־אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּֽי־יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי׃

Respice in me, et miserere mei, quia unicus et pauper sum ego.

17 צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצֽוּקוֹתַי הוֹצִיאֵֽנִי׃

Tribulationes cordis mei multiplicatæ sunt: de necessitatibus meis erue me.

18 רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל־חַטֹּאותָֽי׃

Vide humilitatem meam et laborem meum, et dimitte universa delicta mea.

19 רְאֵֽה־אוֹיְבַי כִּי־רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאֽוּנִי׃

Respice inimicos meos, quoniam multiplicati sunt, et odio iniquo oderunt me.

20 שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל־אֵבוֹשׁ כִּֽי־חָסִיתִי בָֽךְ׃

Custodi animam meam, et erue me: non erubescam, quoniam speravi in te.

21 תֹּם־וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִֽיךָ׃

Innocentes et recti adhæserunt mihi, quia sustinui te.

22 פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָֽרוֹתָיו׃

Libera, Deus, Israël ex omnibus tribulationibus suis.]