< תהילים 140 >
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵֽנִי׃ | 1 |
To him that excelleth. A Psalme of David. Deliuer me, O Lord, from the euill man: preserue me from the cruel man:
אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃ | 2 |
Which imagine euill things in their heart, and make warre continually.
שָֽׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּֽמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶֽלָה׃ | 3 |
They haue sharpened their tongues like a serpent: adders poyson is vnder their lips. (Selah)
שָׁמְרֵנִי יְהוָה ׀ מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָֽי׃ | 4 |
Keepe mee, O Lord, from the handes of the wicked: preserue mee from the cruell man, which purposeth to cause my steppes to slide.
טָֽמְנֽוּ־גֵאִים ׀ פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָֽׁתוּ־לִי סֶֽלָה׃ | 5 |
The proude haue layde a snare for me, and spred a nette with cordes in my pathway, and set grennes for me. (Selah)
אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ | 6 |
Therefore I saide vnto the Lord, Thou art my God: heare, O Lord, the voyce of my prayers.
יְהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָֽשֶׁק׃ | 7 |
O Lord God the strength of my saluation, thou hast couered mine head in the day of battel.
אַל־תִּתֵּן יְהוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶֽלָה׃ | 8 |
Let not the wicked haue his desire, O Lord: performe not his wicked thought, least they be proude. (Selah)
רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו יְכַסֵּֽמוֹ׃ | 9 |
As for the chiefe of them, that compasse me about, let the mischiefe of their owne lippes come vpon them.
ימיטו יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּֽחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃ | 10 |
Let coles fal vpon them: let him cast them into the fire, and into the deepe pits, that they rise not.
אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ | 11 |
For the backbiter shall not be established vpon the earth: euill shall hunt the cruell man to destruction.
ידעת יָדַעְתִּי כִּֽי־יַעֲשֶׂה יְהוָה דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִֽים׃ | 12 |
I know that the Lord will auenge the afflicted, and iudge the poore.
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ | 13 |
Surely the righteous shall prayse thy Name, and the iust shall dwell in thy presence.