תהילים 130

1 שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָֽה׃

Canticum graduum. De profundis clamavi ad te Domine:

2 אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָֽי׃

Domine exaudi vocem meam: Fiant aures tuæ intendentes, in vocem deprecationis meæ.

3 אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹֽד׃

Si iniquitates observaveris Domine: Domine quis sustinebit?

4 כִּֽי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵֽא׃

Quia apud te propitiatio est: et propter legem tuam sustinui te Domine. Sustinuit anima mea in verbo eius:

5 קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְֽלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי׃

speravit anima mea in Domino.

6 נַפְשִׁי לַֽאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּֽקֶר׃

A custodia matutina usque ad noctem: speret Israel in Domino.

7 יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה כִּֽי־עִם־יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדֽוּת׃

Quia apud Dominum misericordia: et copiosa apud eum redemptio.

8 וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָֽיו׃

Et ipse redimet Israel, ex omnibus iniquitatibus eius.