< תהילים 118 >
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 1 |
Alleluja. [Confitemini Domino, quoniam bonus, quoniam in sæculum misericordia ejus.
יֹֽאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 2 |
Dicat nunc Israël: Quoniam bonus, quoniam in sæculum misericordia ejus.
יֹֽאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 3 |
Dicat nunc domus Aaron: Quoniam in sæculum misericordia ejus.
יֹֽאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 4 |
Dicant nunc qui timent Dominum: Quoniam in sæculum misericordia ejus.
מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃ | 5 |
De tribulatione invocavi Dominum, et exaudivit me in latitudine Dominus.
יְהוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃ | 6 |
Dominus mihi adjutor; non timebo quid faciat mihi homo.
יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃ | 7 |
Dominus mihi adjutor, et ego despiciam inimicos meos.
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃ | 8 |
Bonum est confidere in Domino, quam confidere in homine.
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃ | 9 |
Bonum est sperare in Domino, quam sperare in principibus.
כָּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 10 |
Omnes gentes circuierunt me, et in nomine Domini, quia ultus sum in eos.
סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 11 |
Circumdantes circumdederunt me, et in nomine Domini, quia ultus sum in eos.
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃ | 12 |
Circumdederunt me sicut apes, et exarserunt sicut ignis in spinis: et in nomine Domini, quia ultus sum in eos.
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהוָה עֲזָרָֽנִי׃ | 13 |
Impulsus eversus sum, ut caderem, et Dominus suscepit me.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃ | 14 |
Fortitudo mea et laus mea Dominus, et factus est mihi in salutem.
קוֹל ׀ רִנָּה וִֽישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 15 |
Vox exsultationis et salutis in tabernaculis justorum.
יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃ | 16 |
Dextera Domini fecit virtutem; dextera Domini exaltavit me: dextera Domini fecit virtutem.
לֹֽא אָמוּת כִּי־אֶֽחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַֽעֲשֵׂי יָֽהּ׃ | 17 |
Non moriar, sed vivam, et narrabo opera Domini.
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃ | 18 |
Castigans castigavit me Dominus, et morti non tradidit me.
פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָֽבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃ | 19 |
Aperite mihi portas justitiæ: ingressus in eas confitebor Domino.
זֶֽה־הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃ | 20 |
Hæc porta Domini: justi intrabunt in eam.
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃ | 21 |
Confitebor tibi quoniam exaudisti me, et factus es mihi in salutem.
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃ | 22 |
Lapidem quem reprobaverunt ædificantes, hic factus est in caput anguli.
מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃ | 23 |
A Domino factum est istud, et est mirabile in oculis nostris.
זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃ | 24 |
Hæc est dies quam fecit Dominus; exsultemus, et lætemur in ea.
אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָֽנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃ | 25 |
O Domine, salvum me fac; o Domine, bene prosperare.
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה בֵּרַֽכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָֽה׃ | 26 |
Benedictus qui venit in nomine Domini: benediximus vobis de domo Domini.
אֵל ׀ יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ | 27 |
Deus Dominus, et illuxit nobis. Constituite diem solemnem in condensis, usque ad cornu altaris.
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃ | 28 |
Deus meus es tu, et confitebor tibi; Deus meus es tu, et exaltabo te. Confitebor tibi quoniam exaudisti me, et factus es mihi in salutem.
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃ | 29 |
Confitemini Domino, quoniam bonus, quoniam in sæculum misericordia ejus.]