תהילים 118

1 הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Priser Herren; thi han er god; thi hans Miskundhed er evindelig.

2 יֹֽאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Israel sige: Hans Miskundhed er evindelig.

3 יֹֽאמְרוּ־נָא בֵֽית־אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

De af Arons Hus sige: Hans Miskundhed er evindelig.

4 יֹֽאמְרוּ־נָא יִרְאֵי יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

De, som frygte Herren, sige: Hans Miskundhed er evindelig.

5 מִֽן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָֽהּ׃

I Trængselen kaldte jeg paa Herren; Herren bønhørte mig i det fri.

6 יְהוָה לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָֽם׃

Herren er med mig, jeg vil ikke frygte, hvad kan et Menneske gøre mig?

7 יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָֽי׃

Herren er med mig, han er min Hjælper; og jeg skal se min Glæde paa mine Avindsmænd.

8 טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָֽם׃

Det er bedre at sætte Lid til Herren end at forlade sig paa Mennesker.

9 טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִֽים׃

Det er bedre at sætte Lid til Herren end at forlade sig paa Fyrster.

10 כָּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

Alle Hedninger have omringet mig; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.

11 סַבּוּנִי גַם־סְבָבוּנִי בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

De have omringet mig, ja, de have omringet mig; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.

12 סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַֽם׃

De have omringet mig som Bier, de ere udslukte som Ild i Torne; i Herrens Navn vil jeg nedhugge dem.

13 דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהוָה עֲזָרָֽנִי׃

Du stødte mig haardt, at jeg skulde falde; men Herren hjalp mig.

14 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃

Herren er min Styrke og min Sang, og han blev mig til Frelse.

15 קוֹל ׀ רִנָּה וִֽישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃

Fryds og Frelses Røst er i de retfærdiges Telte; Herrens højre Haand skaber Kraft.

16 יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָֽיִל׃

Herrens højre Haand er ophøjet, Herrens højre Haand skaber Kraft.

17 לֹֽא אָמוּת כִּי־אֶֽחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַֽעֲשֵׂי יָֽהּ׃

Jeg skal ikke dø, men jeg skal leve, og jeg skal fortælle Herrens Gerninger.

18 יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָֽנִי׃

Herren tugtede mig vel, men gav mig ikke hen i Døden.

19 פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָֽבֹא־בָם אוֹדֶה יָֽהּ׃

Lader Retfærdigheds Porte op for mig, jeg vil gaa ind ad dem, jeg vil takke Herren.

20 זֶֽה־הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֽוֹ׃

Denne er Herrens Port, de retfærdige skulle gaa ind ad den.

21 אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃

Jeg vil takke dig; thi du bønhørte mig, og du blev mig til Frelse.

22 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃

Den Sten, som Bygningsmændene forkastede, er bleven til en Hovedhjørnesten.

23 מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃

Af Herren er dette sket, det er underligt for vore Øjne.

24 זֶה־הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֽוֹ׃

Denne er Dagen, som Herren har beredt; lader os fryde og glæde os paa den!

25 אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָֽנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃

Kære Herre! frels dog; kære Herre! lad det dog lykkes.

26 בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה בֵּרַֽכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָֽה׃

Velsignet være den, som kommer i Herrens Navn; vi velsigne eder fra Herrens Hus.

27 אֵל ׀ יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃

Herren er Gud, og han lod lyse for os; binder Højtidsofferet med Reb, indtil det bringes til Alterets Horn.

28 אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃

Du er min Gud, og jeg vil takke dig; min Gud, jeg vil ophøje dig.

29 הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Priser Herren; thi han er god; thi hans Miskundhed varer evindelig.