< תהילים 116 >
אָהַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַע ׀ יְהוָה אֶת־קוֹלִי תַּחֲנוּנָֽי׃ | 1 |
Alleluia. Dilexi, quoniam exaudiet Dominus vocem orationis meae.
כִּֽי־הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָֽא׃ | 2 |
Quia inclinavit aurem suam mihi: et in diebus meis invocabo.
אֲפָפוּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָֽא׃ (Sheol ) | 3 |
Circumdederunt me dolores mortis: et pericula inferni invenerunt me. Tribulationem et dolorem inveni: (Sheol )
וּבְשֵֽׁם־יְהוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִֽׁי׃ | 4 |
et nomen Domini invocavi. O Domine libera animam meam:
חַנּוּן יְהֹוָה וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵֽם׃ | 5 |
misericors Dominus, et iustus, et Deus noster miseretur.
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ׃ | 6 |
Custodiens parvulos Dominus: humiliatus sum, et liberavit me.
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּֽי־יְהוָה גָּמַל עָלָֽיְכִי׃ | 7 |
Convertere anima mea in requiem tuam: quia Dominus benefecit tibi.
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּֽחִי׃ | 8 |
Quia eripuit animam meam de morte: oculos meos a lacrymis, pedes meos a lapsu.
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַֽחַיִּֽים׃ | 9 |
Placebo Domino in regione vivorum.
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹֽד׃ | 10 |
Alleluia. Credidi, propter quod locutus sum: ego autem humiliatus sum nimis.
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּֽל־הָאָדָם כֹּזֵֽב׃ | 11 |
Ego dixi in excessu meo: Omnis homo mendax.
מָֽה־אָשִׁיב לַיהוָה כָּֽל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָֽי׃ | 12 |
Quid retribuam Domino, pro omnibus, quae retribuit mihi?
כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָֽא׃ | 13 |
Calicem salutaris accipiam: et nomen Domini invocabo.
נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּֽוֹ׃ | 14 |
Vota mea Domino reddam coram omni populo eius:
יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו׃ | 15 |
pretiosa in conspectu Domini mors Sanctorum eius:
אֽ͏ָנָּה יְהוָה כִּֽי־אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲֽנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃ | 16 |
O Domine quia ego servus tuus: ego servus tuus, et filius ancillae tuae. Dirupisti vincula mea:
לְֽךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָֽא׃ | 17 |
tibi sacrificabo hostiam laudis, et nomen Domini invocabo.
נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּֽוֹ׃ | 18 |
Vota mea Domino reddam in conspectu omnis populi eius:
בְּחַצְרוֹת ׀ בֵּית יְהוָה בְּֽתוֹכֵכִי יְֽרוּשָׁלִָם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 19 |
in atriis domus Domini, in medio tui Ierusalem.