< תהילים 115 >
לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּֽי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃ | 1 |
Non nobis Domine, non nobis: sed nomini tuo da gloriam.
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶֽם׃ | 2 |
Super misericordia tua, et veritate tua: nequando dicant Gentes: Ubi est Deus eorum?
וֵֽאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר־חָפֵץ עָשָֽׂה׃ | 3 |
Deus autem noster in cælo: omnia quæcumque voluit, fecit.
עֲֽצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָֽם׃ | 4 |
Simulacra gentium argentum, et aurum, opera manuum hominum.
פֶּֽה־לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ׃ | 5 |
Os habent, et non loquentur: oculos habent, et non videbunt.
אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחֽוּן׃ | 6 |
Aures habent, et non audient: nares habent, et non odorabunt.
יְדֵיהֶם ׀ וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹֽא־יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָֽם׃ | 7 |
Manus habent, et non palpabunt: pedes habent, et non ambulabunt: non clamabunt in gutture suo.
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵחַ בָּהֶֽם׃ | 8 |
Similes illis fiant qui faciunt ea: et omnes qui confidunt in eis.
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ | 9 |
Domus Israel speravit in Domino: adiutor eorum et protector eorum est.
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ | 10 |
Domus Aaron speravit in Domino: adiutor eorum et protector eorum est.
יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הֽוּא׃ | 11 |
Qui timent Dominum, speraverunt in Domino: adiutor eorum et protector eorum est.
יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת־בֵּית אַהֲרֹֽן׃ | 12 |
Dominus memor fuit nostri: et benedixit nobis: Benedixit domui Israel: benedixit domui Aaron.
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְהוָה הַקְּטַנִּים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃ | 13 |
Benedixit omnibus, qui timent Dominum, pusillis cum maioribus.
יֹסֵף יְהוָה עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם׃ | 14 |
Adiiciat Dominus super vos: super vos, et super filios vestros.
בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ׃ | 15 |
Benedicti vos a Domino, qui fecit cælum, et terram.
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָֽם׃ | 16 |
Cælum cæli Domino: terram autem dedit filiis hominum.
לֹא הַמֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָהּ וְלֹא כָּל־יֹרְדֵי דוּמָֽה׃ | 17 |
Non mortui laudabunt te Domine: neque omnes, qui descendunt in infernum. ()
וַאֲנַחְנוּ ׀ נְבָרֵךְ יָהּ מֵֽעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 18 |
Sed nos qui vivimus, benedicimus Domino, ex hoc nunc et usque in sæculum.