< תהילים 113 >
הַלְלוּ יָהּ ׀ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הֽ͏ַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהוָֽה׃ | 1 |
to boast: praise LORD to boast: praise servant/slave LORD to boast: praise [obj] name LORD
יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵֽעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם׃ | 2 |
to be name LORD to bless from now and till forever: enduring
מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָֽה׃ | 3 |
from east sun till entrance his to boast: praise name LORD
רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם ׀ יְהוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדֽוֹ׃ | 4 |
to exalt upon all nation LORD upon [the] heaven glory his
מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַֽמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת׃ | 5 |
who? like/as LORD God our [the] to exult to/for to dwell
הַֽמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ׃ | 6 |
[the] to abase to/for to see: see in/on/with heaven and in/on/with land: country/planet
מְקִֽימִי מֵעָפָר דָּל מֵֽאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיֽוֹן׃ | 7 |
to arise: raise from dust poor from refuse to exalt needy
לְהוֹשִׁיבִי עִם־נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּֽוֹ׃ | 8 |
to/for to dwell with noble with noble people his
מֽוֹשִׁיבִי ׀ עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵֽם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ | 9 |
to dwell barren [the] house: home mother [the] son: child glad to boast: praise LORD