תהילים 106

1 הַֽלְלְויָהּ ׀ הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ׃

Hemdusana! Perwerdigargha teshekkür éytinglar! Chünki U méhribandur, ebediydur Uning méhir-muhebbiti.

2 מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃

Perwerdigarning qudretlik qilghanlirini kim sözlep béreleydu? Uning bar shan-shöhritini kim jakarlap béreleydu?

3 אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵֽת׃

Bextliktur adaletni tutqan, Daim heqqaniyliqni yürgüzgen kishi!

4 זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃

Xelqingge bolghan himmiting bilen méni esligeysen, i Perwerdigar; Nijatliqing bilen yénimgha kélip xewer alghin!

5 לִרְאוֹת ׀ בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃

Shuning bilen, Sen tallighanliringning berikitini körey, Öz élingning shadliqi bilen shad bolay, Öz mirasing [bolghan xelqing] bilen pexirlinip, yayrap yürey!

6 חָטָאנוּ עִם־אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃

Biz ata-bowilirimiz qatarida gunah ötküzduq, Qebihlik qilduq, yamanliq eyliduq.

7 אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת־רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל־יָם בְּיַם־סֽוּף׃

Misirda turghan ata-bowilirimiz möjiziliringni nezirige almay, Köp méhribanliqliringni ésige almidi; Belki déngizda, Qizil Déngiz boyida isyan kötürdi.

8 וַֽיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת־גְּבוּרָתֽוֹ׃

Biraq U qudritimni namayan qilay dep, Öz nami üchün ularni qutquzdi.

9 וַיִּגְעַר בְּיַם־סוּף וֽ͏ַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּֽר׃

Uning Qizil Déngizgha tenbih bérishi bilen, U qupquruq boldi; Xuddi qaghjiraq chöllüktin yéteklep mangghandek, U ularni déngiz tegliridin [quruq] ötküzdi.

10 וַֽיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵֽב׃

Ularni öch körgenlerning qolidin hörlükke chiqardi, Ulargha hemjemet bolup düshmen changgilidin qutquzdi.

11 וַיְכַסּוּ־מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָֽר׃

Yawlarni sular basti, Ularning héchbirsi saq qalmidi.

12 וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃

Shundila ular Uning sözlirige ishench qildi; Ular Uni küylidi.

13 מִֽהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹֽא־חִכּוּ לַעֲצָתֽוֹ׃

Ular Uning qilghanlirini shunche téz untudi, Nesihetini kütmidi;

14 וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ־אֵל בִּֽישִׁימֽוֹן׃

Belki dalada ach közlükke baladek bérildi, Chöl-bayawanda Tengrini sinidi.

15 וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָֽׁם׃

Shunga U sorighinini ulargha berdi, Biraq jüdetküchi bir késelni janlirigha tegküzdi.

16 וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָֽה׃

Ular bargahda Musagha heset qildi, Xudaning muqeddes bendisi Harunnimu körelmidi.

17 תִּפְתַּח־אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל־עֲדַת אֲבִירָֽם׃

Yer échilip Datanni yutuwetti, Abiramni ademliri bilen qapsiwaldi.

18 וַתִּבְעַר־אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִֽים׃

Egeshküchiliri arisida ot yéqildi; Yalqun rezillerni köydüriwetti.

19 יַעֲשׂוּ־עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָֽה׃

Ular Horeb téghida mozay butni yasidi, Quyma heykelge sejde qilip,

20 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵֽשֶׂב׃

Özlirining pexir-shöhriti bolghuchining ornigha, Ot-chöp yeydighan öküzning süritini almashturdi.

21 שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָֽיִם׃

Misirda ulugh ishlarni körsetken Nijatkari Tengrini ular untudi.

22 נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל־יַם־סֽוּף׃

Derweqe, Ham diyarida möjiziler yaratqan, Qizil Déngiz boyida qorqunchluq ishlarni körsetken Xudani [untudi].

23 וַיֹּאמֶר לְֽהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵֽהַשְׁחִֽית׃

U ularni halak qilimen dégenidi — Öz tallighini Musa qehrini yandurush üchün Uning aldida arichi bolup tik turmighan bolsa, — Derweqe shundaq qilghan bolar idi.

24 וַֽיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹֽא־הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֽוֹ׃

Ular yene güzel zéminni kemsitip ret qildi, Uning wedisige ishenmidi;

25 וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָֽה׃

Belki chédirlirida qaqshap yürüp, Perwerdigarning awazigha qulaq salmidi.

26 וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּֽר׃

Shunga U ulargha qesem qilip qol kötürüp: — Silerni chölde yiqitip tügeshtürimen —

27 וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצֽוֹת׃

Ewladliringlarnimu eller arisida yiqitip tügeshtürüp, Yaqa yurtlar ara tarqitiwétimen» — dédi.

28 וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִֽים׃

Ular Baal-Péor butqa özini étip choqunup, Ölüklerge atighan qurbanliqlarni yédi.

29 וַיַּכְעִיסוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ־בָּם מַגֵּפָֽה׃

Ular qilmishliri bilen Uning achchiqini keltürdi, Ular arisida waba qozghaldi;

30 וַיַּעֲמֹד פִּֽינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָֽה׃

Finihas turdi-de, höküm yürgüzdi, Shuning bilen waba tosuldi;

31 וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד־עוֹלָֽם׃

Bu ish [Finihasqa] heqqaniyet dep hésablandi, Uning nesligimu ewladidin ewladighiche, ebediy shundaq hésablandi.

32 וַיַּקְצִיפוּ עַל־מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָֽם׃

Ular yene [Perwerdigarni] méribah suliri boyida ghezepke keltürdi, Ularning sewebidin Musaghimu zerer yetti;

33 כִּֽי־הִמְרוּ אֶת־רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָֽיו׃

Chünki ular uning rohini tériktürdi, Uning lewliri bixestilikte gep qilip saldi.

34 לֹֽא־הִשְׁמִידוּ אֶת־הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם׃

Ular Perwerdigarning emrige xilapliq qilip, [Shu] yerdiki qowmlarni yoqatmidi;

35 וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃

Belki yat eller bilen ariliship, Ularning qiliqlirini ögendi;

36 וַיַּעַבְדוּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ׃

Ularning butlirigha choqundi, Bular özlirige bir tuzaq bolup chiqti;

37 וַיִּזְבְּחוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים׃

Chünki ular öz oghul-qizlirini soyup, jinlargha qurbanliqqa béghishlidi.

38 וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם־בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים׃

Shundaq qilip ular bigunah qanni, Yeni Qanaandiki butlargha atap qurbanliq qilip, öz oghul-qizlirining qénini tökti; Zémini qan’gha bulghinip ketti.

39 וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם׃

Ular öz qilmishliri bilen bulghandi; Qiliqliri bilen pahishe ayaldek buzuldi.

40 וַיִּֽחַר־אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃

Shunga Perwerdigar Öz xelqidin qattiq ghezeplendi, U Öz mirasidin yirgendi;

41 וַיִּתְּנֵם בְּיַד־גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃

Ularni yat ellerning qoligha berdi, Ulargha öchmenler ular üstidin hökümranliq qildi.

42 וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם׃

Düshmenliri ularni ezdi, Ular yaw qoli astida égilip püküldi.

43 פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃

Köp qétim [Perwerdigar] ularni qutquzdi; Biraq ular bolsa, öz xahishliri bilen Uninggha asiyliq qildi, Ular öz qebihliki bilen pes halgha chüshti.

44 וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃

Shundaqtimu U ularning nale-peryadini anglighanda, Ularning jebir-japalirigha étibar berdi;

45 וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חסדו חֲסָדָֽיו׃

Hem ular bilen tüzgen ehdisini eslidi, Zor méhir-shepqiti bilen, ghezipidin yandi,

46 וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל־שׁוֹבֵיהֶֽם׃

U ularni sürgün qilghanlarning qelbide rehim oyghatti.

47 הוֹשִׁיעֵנוּ ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִֽן־הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃

Bizni qutquzghaysen, i Perwerdigar Xudayimiz! Muqeddes naminggha teshekkür éytishqa, Tentene qilip Séni medhiyileshke, Bizni eller arisidin yéninggha yighiwalghaysen!

48 בָּרוּךְ־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם ׀ וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

Israilning Xudasi bolghan Perwerdigargha, Ezeldin ta ebedgiche teshekkür-medhiye qayturulsun! Pütkül xelq «Amin» désun! Hemdusana!