תהילים 105

1 הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָֽיו׃

Alleluia. Confitemini Domino, et invocate nomen eius: annunciate inter gentes opera eius.

2 שִֽׁירוּ־לוֹ זַמְּרוּ־לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְאוֹתָֽיו׃

Cantate ei, et psallite ei: narrate omnia mirabilia eius.

3 הִֽתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב ׀ מְבַקְשֵׁי יְהוָֽה׃

Laudamini in nomine sancto eius: laetetur cor quaerentium Dominum.

4 דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִֽיד׃

Quaerite Dominum, et confirmamini: quaerite faciem eius semper.

5 זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃

Mementote mirabilium eius, quae fecit: prodigia eius, et iudicia oris eius.

6 זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָֽיו׃

Semen Abraham, servi eius: filii Iacob electi eius.

7 הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃

Ipse Dominus Deus noster: in universa terra iudicia eius.

8 זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּֽוֹר׃

Memor fuit in saeculum testamenti sui: verbi, quod mandavit in mille generationes:

9 אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָֽק׃

Quod disposuit ad Abraham: et iuramenti sui ad Isaac:

10 וַיַּֽעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָֽם׃

Et statuit illud Iacob in praeceptum: et Israel in testamentum aeternum:

11 לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃

Dicens: Tibi dabo Terram Chanaan, funiculum hereditatis vestrae.

12 בִּֽהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּֽהּ׃

Cum essent numero brevi, paucissimi et incolae eius:

13 וַֽיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵֽר׃

Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.

14 לֹֽא־הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִֽים׃

Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.

15 אַֽל־תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃

Nolite tangere christos meos: et in prophetis meis nolite malignari.

16 וַיִּקְרָא רָעָב עַל־הָאָרֶץ כָּֽל־מַטֵּה־לֶחֶם שָׁבָֽר׃

Et vocavit famem super terram: et omne firmamentum panis contrivit.

17 שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵֽף׃

Misit ante eos virum: in servum venundatus est Ioseph.

18 עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ׃

Humiliaverunt in compedibus pedes eius, ferrum pertransiit animam eius,

19 עַד־עֵת בֹּֽא־דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָֽתְהוּ׃

donec veniret verbum eius. Eloquium Domini inflammavit eum:

20 שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃

misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.

21 שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל־קִנְיָנֽוֹ׃

Constituit eum dominum domus suae: et principem omnis possessionis suae:

22 לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּֽם׃

Ut erudiret principes eius sicut semetipsum: et senes eius prudentiam doceret.

23 וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶֽרֶץ־חָֽם׃

Et intravit Israel in Aegyptum: et Iacob accola fuit in Terra Cham.

24 וַיֶּפֶר אֶת־עַמּוֹ מְאֹד וַיַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו׃

Et auxit populum suum vehementer: et firmavit eum super inimicos eius.

25 הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָֽיו׃

Convertit cor eorum ut odirent populum eius: et dolum facerent in servos eius.

26 שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּֽחַר־בּֽוֹ׃

Misit Moysen servum suum: Aaron, quem elegit ipsum.

27 שָֽׂמוּ־בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָֽם׃

Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in Terra Cham.

28 שָׁלַֽח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹֽא־מָרוּ אֶת־דברוו דְּבָרֽוֹ׃

Misit tenebras, et obscuravit: et non exacerbavit sermones suos.

29 הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־דְּגָתָֽם׃

Convertit aquas eorum in sanguinem: et occidit pisces eorum.

30 שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶֽם׃

Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.

31 אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל־גְּבוּלָֽם׃

Dixit, et venit cynomyia: et cinifes in omnibus finibus eorum.

32 נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָֽם׃

Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.

33 וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָֽם׃

Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum: et contrivit lignum finium eorum.

34 אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּֽר׃

Dixit, et venit locusta, et bruchus, cuius non erat numerus:

35 וַיֹּאכַל כָּל־עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָֽם׃

Et comedit omne foenum in terra eorum: et comedit omnem fructum terrae eorum.

36 וַיַּךְ כָּל־בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל־אוֹנָֽם׃

Et percussit omne primogenitum in terra eorum: primitias omnis laboris eorum.

37 וַֽיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵֽׁל׃

Et eduxit eos cum argento et auro: et non erat in tribubus eorum infirmus.

38 שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּֽי־נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶֽם׃

Laetata est Aegyptus in profectione eorum: quia incubuit timor eorum super eos.

39 פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָֽיְלָה׃

Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.

40 שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃

Petierunt, et venit coturnix: et pane caeli saturavit eos.

41 פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָֽר׃

Dirupit petram, et fluxerunt aquae: abierunt in sicco flumina;

42 כִּֽי־זָכַר אֶת־דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶֽת־אַבְרָהָם עַבְדּֽוֹ׃

Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.

43 וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת־בְּחִירָֽיו׃

Et eduxit populum suum in exultatione, et electos suos in laetitia.

44 וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָֽשׁוּ׃

Et dedit illis regiones gentium: et labores populorum possederunt:

45 בַּעֲבוּר ׀ יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

Ut custodiant iustificationes eius, et legem eius requirant.