תהילים 102

1 תְּפִלָּה לְעָנִי כִֽי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחֽוֹ׃ יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבֽוֹא׃

oratio pauperis cum anxius fuerit et coram Domino effuderit precem suam Domine exaudi orationem meam et clamor meus ad te veniat

2 אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ ׀ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּֽה־אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי׃

non avertas faciem tuam a me in quacumque die tribulor inclina ad me aurem tuam in quacumque die invocavero te velociter exaudi me

3 כִּֽי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ־קֵד נִחָֽרוּ׃

quia defecerunt sicut fumus dies mei et ossa mea sicut gremium aruerunt

4 הוּכָּֽה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּֽי־שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִֽי׃

percussum est ut faenum et aruit cor meum quia oblitus sum comedere panem meum

5 מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִֽי׃

a voce gemitus mei adhesit os meum carni meae

6 דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבֽוֹת׃

similis factus sum pelicano solitudinis factus sum sicut nycticorax in domicilio

7 שָׁקַדְתִּי וָאֶֽהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּֽג׃

vigilavi et factus sum sicut passer solitarius in tecto

8 כָּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּֽעוּ׃

tota die exprobrabant mihi inimici mei et qui laudabant me adversus me iurabant

9 כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָֽכְתִּי׃

quia cinerem tamquam panem manducavi et poculum meum cum fletu miscebam

10 מִפְּנֵֽי־זַֽעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃

a facie irae et indignationis tuae quia elevans adlisisti me

11 יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָֽשׁ׃

dies mei sicut umbra declinaverunt et ego sicut faenum arui

12 וְאַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹֽר׃

tu autem Domine in aeternum permanes et memoriale tuum in generationem et generationem

13 אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶֽנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵֽד׃

tu exsurgens misereberis Sion quia tempus miserendi eius quia venit tempus

14 כִּֽי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְֽאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵֽנוּ׃

quoniam placuerunt servis tuis lapides eius et terrae eius miserebuntur

15 וְיִֽירְאוּ גוֹיִם אֶת־שֵׁם יְהוָה וְֽכָל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃

et timebunt gentes nomen Domini et omnes reges terrae gloriam tuam

16 כִּֽי־בָנָה יְהוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדֽוֹ׃

quia aedificabit Dominus Sion et videbitur in gloria sua

17 פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹֽא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃

respexit in orationem humilium et non sprevit precem eorum

18 תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָֽהּ׃

scribantur haec in generationem alteram et populus qui creabitur laudabit Dominum

19 כִּֽי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם ׀ אֶל־אֶרֶץ הִבִּֽיט׃

quia prospexit de excelso sancto suo Dominus de caelo in terram aspexit

20 לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָֽה׃

ut audiret gemitum conpeditorum ut solvat filios interemptorum

21 לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

ut adnuntiet in Sion nomen Domini et laudem suam in Hierusalem

22 בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת־יְהוָֽה׃

in conveniendo populos in unum et reges ut serviant Domino

23 עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו כֹּחִי קִצַּר יָמָֽי׃

respondit ei in via virtutis suae paucitatem dierum meorum nuntia mihi

24 אֹמַר אֵלִי אַֽל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃

ne revoces me in dimidio dierum meorum in generationem et generationem anni tui

25 לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָֽיִם׃

initio tu Domine terram fundasti et opera manuum tuarum sunt caeli

26 הֵמָּה ׀ יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃

ipsi peribunt tu autem permanes et omnes sicut vestimentum veterescent et sicut opertorium mutabis eos et mutabuntur

27 וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּֽמּוּ׃

tu autem idem ipse es et anni tui non deficient

28 בְּנֵֽי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּֽוֹן׃

filii servorum tuorum habitabunt et semen eorum in saeculum dirigetur