< מִשְׁלֵי 3 >
בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃ | 1 |
我が子よわが法を忘るるなかれ 汝の心にわが誡命をまもれ
כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃ | 2 |
さらば此事は汝の日をながくし生命の年を延べ平康をなんぢに加ふべし
חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃ | 3 |
仁慈と眞實とを汝より離すことなかれ 之を汝の項にむすび これを汝の心の碑にしるせ
וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃ | 4 |
さらばなんぢ神と人との前に恩寵と好名とを得べし
בְּטַח אֶל־יְהוָה בְּכָל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּֽינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃ | 5 |
汝こころを盡してヱホバに倚頼め おのれの聡明に倚ることなかれ
בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃ | 6 |
汝すべての途にてヱホバをみとめよ さらばなんぢの途を直くしたまふべし
אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהוָה וְסוּר מֵרָֽע׃ | 7 |
自から看て聡明とする勿れ ヱホバを畏れて惡を離れよ
רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃ | 8 |
これ汝の身に良薬となり汝ら骨に滋潤とならん
כַּבֵּד אֶת־יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃ | 9 |
汝の貨財と汝がすべての産物の初生をもてヱホバをあがめよ
וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃ | 10 |
さらば汝の倉庫はみちて余り 汝の酒醡は新しき酒にて溢れん
מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃ | 11 |
我子よ汝ヱホバの懲治をかろんずる勿れ その譴責を受くるを厭ふこと勿れ
כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃ | 12 |
それヱホバはその愛する者をいましめたまふ あたかも父のその愛する子を譴むるが如し
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃ | 13 |
智慧を求め得る人および聡明をうる人は福なり
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃ | 14 |
そは智慧を獲るは銀を獲るに愈りその利は精金よりも善ければなり
יְקָרָה הִיא מפניים מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃ | 15 |
智慧は眞珠よりも尊し 汝の凡ての財貨も之と比ぶるに足らず
אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃ | 16 |
其右の手には長壽あり その左の手には富と尊貴とあり
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכָל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃ | 17 |
その途は樂しき途なり その徑すぢは悉く平康し
עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃ | 18 |
これは執る者には生命の樹なり これ持ものは福なり
יְֽהוָה בְּחָכְמָה יָֽסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃ | 19 |
ヱホバ智慧をもて地をさだめ 聡明をもて天を置たまへり
בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃ | 20 |
その知識によりて海洋はわきいで 雲は露をそそぐなり
בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃ | 21 |
我が子よこれらを汝の眼より離す勿れ 聡明と謹愼とを守れ
וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃ | 22 |
然ばこれは汝り霊魂の生命となり汝の項の牧飾とならん
אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃ | 23 |
かくて汝やすらかに汝の途をゆかん 又なんぢの足つまづかじ
אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃ | 24 |
なんぢ臥とき怖るるところあらず 臥ときは酣く睡らん
אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃ | 25 |
なんぢ猝然なる恐懼をおそれず 惡者の滅亡きたる時も之を怖るまじ
כִּֽי־יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃ | 26 |
そはヱホバは汝の倚頼むものにして汝の足を守りてとらはれしめたまはざるべければなり
אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך יָדְךָ לַעֲשֽׂוֹת׃ | 27 |
汝の手善をなす力あらば之を爲すべき者に爲さざること勿れ
אַל־תֹּאמַר לרעיך לְרֵֽעֲךָ ׀ לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃ | 28 |
もし汝に物あらば汝の鄰に向ひ 去て復來れ明日われ汝に予へんといふなかれ
אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃ | 29 |
汝の鄰なんぢの傍に安らかに居らば之にむかひて惡を謀ること勿れ
אַל־תרוב תָּרִיב עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃ | 30 |
人もし汝に惡を爲さすば故なく之と争ふこと勿れ
אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכָל־דְּרָכָֽיו׃ | 31 |
暴虐人を羨むことなく そのすべての途を好とすることなかれ
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃ | 32 |
そは邪曲なる者はヱホバに惡まるればなり されど義者はその親き者とせらるべし
מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃ | 33 |
ヱホバの呪詛は惡者の家にあり されど義者の室はかれにめぐまる
אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ ולעניים וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵֽן׃ | 34 |
彼は嘲笑者をあざけり 謙る者に恩恵をあたへたまふ
כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃ | 35 |
智者は尊榮をえ 愚なる者は羞辱之をとりさるべし