< מִשְׁלֵי 28 >
נָסוּ וְאֵין־רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָֽח׃ | 1 |
惡者は逐ふ者なけれども逃げ 義者は獅子のごとくに勇まし
בְּפֶשַֽׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִֽיךְ׃ | 2 |
國の罪によりて侯伯多くなり 智くして知識ある人によりて國は長く保つ
גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָֽחֶם׃ | 3 |
弱者を虐ぐる貧人は糧をのこさざる暴しき雨のごとし
עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַֽלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָֽם׃ | 4 |
律法を棄るものは惡者をほめ 律法を守る者はこれに敵す
אַנְשֵׁי־רָע לֹא־יָבִינוּ מִשְׁפָּט וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה יָבִינוּ כֹֽל׃ | 5 |
惡人は義きことを覚らず ヱホバを求むる者は凡の事をさとる
טֽוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִֽׁיר׃ | 6 |
義しくあゆむ貧者は曲れる路をあゆむ富者に愈る
נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין וְרֹעֶה זֽוֹלְלִים יַכְלִים אָבִֽיו׃ | 7 |
律法を守る者は智子なり 放蕩なる者に交るものは父を辱かしむ
מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃ | 8 |
利息と高利とをもてその財産を増すものは貧人をめぐむ者のために之をたくはふるなり
מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּֽם־תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָֽה׃ | 9 |
耳をそむけて律法を聞ざる者はその祈すらも憎まる
מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים ׀ בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הֽוּא־יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃ | 10 |
義者を惡き這に惑す者はみづから自己の阱に陥らん されど質直なる者は福祉をつぐべし
חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶֽנּוּ׃ | 11 |
富者はおのれの目に自らを智恵ある者となす されど聡明ある貧者は彼をはかり知る
בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָֽם׃ | 12 |
義者の喜ぶときは大なる榮あり 惡者の起るときは民身を匿す
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָֽם׃ | 13 |
その罪を隠すものは榮ゆることなし 然ど認らはして之を離るる者は憐憫をうけん
אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָֽה׃ | 14 |
恒に畏るる人は幸福なり その心を剛愎にする者は災禍に陥るべし
אֲרִי־נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם־דָּֽל׃ | 15 |
貧しき民を治むるあしき侯伯は吼る獅子あるひは飢たる熊のごとし
נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי שֹׂנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִֽים׃ | 16 |
智からざる君はおほく暴虐をおこなふ 不義の利を惡む者は遐齢をうべし
אָדָם עָשֻׁק בְּדַם־נָפֶשׁ עַד־בּוֹר יָנוּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃ | 17 |
人を殺してその血を心に負ふ者は墓に奔るなり 人これを阻むること勿れ
הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָֽת׃ | 18 |
義く行む者は救をえ 曲れる路に行む者は直に跌れん
עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃ | 19 |
おのれの田地を耕す者は糧にあき 放蕩なる者に從ふものは貧乏に飽く
אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב־בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶֽה׃ | 20 |
忠信なる人は多くの幸幅をえ 速かに富を得んとずる者は罪を免れず
הַֽכֵּר־פָּנִים לֹא־טוֹב וְעַל־פַּת־לֶחֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃ | 21 |
人を偏視るはよからず 人はただ一片のパンのために愆を犯すなり
נִֽבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹֽא־יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃ | 22 |
惡目をもつ者は財をえんとて急がはしく 却て貧窮のおのれに來るを知らず
מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִֽמַּחֲלִיק לָשֽׁוֹן׃ | 23 |
人を譴むる者は舌をもて諮ふ者よりも大なる感謝をうく
גּוֹזֵל ׀ אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵֽין־פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִֽית׃ | 24 |
父母の物を竊みて非ならずといふ者は滅す者の友なり
רְחַב־נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל־יְהוָה יְדֻשָּֽׁן׃ | 25 |
心に貪る者は争端を起し ヱホバに倚頼むものは豊饒になるべし
בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵֽט׃ | 26 |
おのれの心を恃む者は愚なり 智慧をもて行む者は救をえん
נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים עֵינָיו רַב־מְאֵרֽוֹת׃ | 27 |
貧者に賙すものは乏しからず その目を掩ふ者は詛を受ること多し
בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִֽים׃ | 28 |
惡者の起るときは人匿れ その滅るときは義者ます