מִשְׁלֵי 24

1 אַל־תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל־תתאו תִּתְאָיו לִהְיוֹת אִתָּֽם׃

[Ne æmuleris viros malos, nec desideres esse cum eis:

2 כִּי־שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּֽרְנָה׃

quia rapinas meditatur mens eorum, et fraudes labia eorum loquuntur.

3 בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָֽן׃

Sapientia ædificabitur domus, et prudentia roborabitur.

4 וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל־הוֹן יָקָר וְנָעִֽים׃

In doctrina replebuntur cellaria, universa substantia pretiosa et pulcherrima.

5 גֶּֽבֶר־חָכָם בַּעוֹז וְאִֽישׁ־דַּעַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ׃

Vir sapiens fortis est, et vir doctus robustus et validus:

6 כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃

quia cum dispositione initur bellum, et erit salus ubi multa consilia sunt.

7 רָאמוֹת לֶֽאֱוִיל חָכְמוֹת בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח־פִּֽיהוּ׃

Excelsa stulto sapientia; in porta non aperiet os suum.

8 מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּֽעַל־מְזִמּוֹת יִקְרָֽאוּ׃

Qui cogitat mala facere stultus vocabitur:

9 זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵֽץ׃

cogitatio stulti peccatum est, et abominatio hominum detractor.

10 הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶֽכָה׃

Si desperaveris lassus in die angustiæ, imminuetur fortitudo tua.]

11 הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ׃

[Erue eos qui ducuntur ad mortem, et qui trahuntur ad interitum, liberare ne cesses.

12 כִּֽי־תֹאמַר הֵן לֹא־יָדַעְנוּ זֶה הֲ‍ֽלֹא־תֹכֵן לִבּוֹת ׀ הֽוּא־יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלֽוֹ׃

Si dixeris: Vires non suppetunt; qui inspector est cordis ipse intelligit: et servatorem animæ tuæ nihil fallit, reddetque homini juxta opera sua.

13 אֱכָל־בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל־חִכֶּֽךָ׃

Comede, fili mi, mel, quia bonum est, et favum dulcissimum gutturi tuo.

14 כֵּן ׀ דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם־מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵֽת׃

Sic et doctrina sapientiæ animæ tuæ: quam cum inveneris, habebis in novissimis spem, et spes tua non peribit.

15 אַל־תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַֽל־תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ׃

Ne insidieris, et quæras impietatem in domo justi, neque vastes requiem ejus.

16 כִּי שֶׁבַע ׀ יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָֽה׃

Septies enim cadet justus, et resurget: impii autem corruent in malum.

17 בִּנְפֹל אויביך אֽוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל־יָגֵל לִבֶּֽךָ׃

Cum ceciderit inimicus tuus ne gaudeas, et in ruina ejus ne exsultet cor tuum:

18 פֶּן־יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּֽוֹ׃

ne forte videat Dominus, et displiceat ei, et auferat ab eo iram suam.

19 אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִֽים׃

Ne contendas cum pessimis, nec æmuleris impios:

20 כִּי ׀ לֹֽא־תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָֽךְ׃

quoniam non habent futurorum spem mali, et lucerna impiorum extinguetur.

21 יְרָֽא־אֶת־יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם־שׁוֹנִים אַל־תִּתְעָרָֽב׃

Time Dominum, fili mi, et regem, et cum detractoribus non commiscearis:

22 כִּֽי־פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם וּפִיד שְׁנֵיהֶם מִי יוֹדֵֽעַ׃

quoniam repente consurget perditio eorum, et ruinam utriusque quis novit?]

23 גַּם־אֵלֶּה לַֽחֲכָמִים הַֽכֵּר־פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טֽוֹב׃

Hæc quoque sapientibus. [Cognoscere personam in judicio non est bonum.

24 אֹמֵר ׀ לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּֽים׃

Qui dicunt impio: Justus es: maledicent eis populi, et detestabuntur eos tribus.

25 וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַֽעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃

Qui arguunt eum laudabuntur, et super ipsos veniet benedictio.

26 שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִֽים׃

Labia deosculabitur qui recta verba respondet.

27 הָכֵן בַּחוּץ ׀ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶֽךָ׃

Præpara foris opus tuum, et diligenter exerce agrum tuum, ut postea ædifices domum tuam.

28 אַל־תְּהִי עֵד־חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃

Ne sis testis frustra contra proximum tuum, nec lactes quemquam labiis tuis.

29 אַל־תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָֽשָׂה־לִי כֵּן אֶֽעֱשֶׂה־לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלֽוֹ׃

Ne dicas: Quomodo fecit mihi, sic faciam ei; reddam unicuique secundum opus suum.]

30 עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל־כֶּרֶם אָדָם חֲסַר־לֵֽב׃

[Per agrum hominis pigri transivi, et per vineam viri stulti:

31 וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ ׀ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָֽסָה׃

et ecce totum repleverant urticæ, et operuerant superficiem ejus spinæ, et maceria lapidum destructa erat.

32 וָֽאֶחֱזֶה אָנֹכִֽי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָֽר׃

Quod cum vidissem, posui in corde meo, et exemplo didici disciplinam.

33 מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּֽב׃

Parum, inquam, dormies, modicum dormitabis; pauxillum manus conseres ut quiescas:

34 וּבָֽא־מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵֽן׃

et veniet tibi quasi cursor egestas, et mendicitas quasi vir armatus.]