< מִשְׁלֵי 22 >
נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טֽוֹב׃ | 1 |
嘉名は大なる富にまさり恩寵は銀また金よりも佳し
עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָֽה׃ | 2 |
富者と貧者と偕に世にをる凡て之をる造りし者はヱホバなり
עָרוּם ׀ רָאָה רָעָה ויסתר וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ | 3 |
賢者は災禍を見てみづから避け 拙者はすすみて罰をうく
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּֽים׃ | 4 |
謙遜とヱホバを畏るる事との報は富と尊貴と生命となり
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶֽם׃ | 5 |
悸れる者の途には荊棘と罟とあり 霊魂を守る者は遠くこれを離れん
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּֽי־יַזְקִין לֹֽא־יָסוּר מִמֶּֽנָּה׃ | 6 |
子をその道に從ひて教へよ 然ばその老たる時も之を離れじ
עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶֽה׃ | 7 |
富者は貧者を治め借者は貸人の僕となる
זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור־יִקְצָר־אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶֽה׃ | 8 |
惡を播くものは禍害を穡り その怒の杖は廃るべし
טֽוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּֽי־נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּֽל׃ | 9 |
人を見て恵む者はまた恵まる 此はその糧を貧者に與ふればなり
גָּרֵֽשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלֽוֹן׃ | 10 |
嘲笑者を逐へば争論も亦さり 且闘諍も恥辱もやむ
אֹהֵב טהור־טְהָר־לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶֽלֶךְ׃ | 11 |
心の潔きを愛する者はその口唇に憐憫をもてり 王その友とならん
עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵֽד׃ | 12 |
ヱホバの目は知識ある者を守る 彼は悸れる者の言を敗りたまふ
אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵֽרָצֵֽחַ׃ | 13 |
惰者はいふ獅そとにあり われ衢にて殺されんと
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה יפול־יִפָּל־שָֽׁם׃ | 14 |
妓婦の口は深き坑なり ヱホバに憎まるる者これに陥らん
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּֽנּוּ׃ | 15 |
痴なること子の心の中に繋がる 懲治の鞭これを逐いだす
עֹשֵֽׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ | 16 |
貧者を虐げて自らを富さんとする者と富者に與ふる者とは遂にかならず貧しくなる
הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּֽי׃ | 17 |
汝の耳を傾ぶけて智慧ある者の言をきき且なんぢの心をわが知識に用ゐよ
כִּֽי־נָעִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ | 18 |
之を汝の腹にたもちて 盡くなんぢの口唇にそなはらしめば樂しかるべし
לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָֽתָּה׃ | 19 |
汝をしてヱホバに倚頓ましめんが爲にわれ今日これを汝に教ふ
הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת וָדָֽעַת׃ | 20 |
われ勧言と知識とをふくみたる勝れし言を汝の爲に録ししにあらずや
לְהוֹדִֽיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃ | 21 |
これ汝をして眞の言の確實なることを暁らしめ 且なんぢを遣しし者に其の言を持歸らしめん爲なり
אַֽל־תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּֽׁעַר׃ | 22 |
弱き者を弱きがために掠むることなかれ 艱難者を門にて壓つくること勿れ
כִּֽי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָֽפֶשׁ׃ | 23 |
そはヱホバその訴を糺し且かれらを害ふものの生命をそこなはん
אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבֽוֹא׃ | 24 |
怒る者と交ること勿れ 憤ほる人とともに往ことなかれ
פֶּן־תֶּאֱלַף ארחתו אֹֽרְחֹתָיו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃ | 25 |
恐くは汝その道に效ひてみづから罟に陥らん
אַל־תְּהִי בְתֹֽקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאֽוֹת׃ | 26 |
なんぢ人と手をうつ者となることなかれ 人の負債の保證をなすこと勿れ
אִם־אֵֽין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃ | 27 |
汝もし償ふべきものあらずば人なんぢの下なる臥牀までも奪ひ取ん 是壹よからんや
אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃ | 28 |
なんぢの先祖がたてし古き地界を移すこと勿れ
חָזִיתָ אִישׁ ׀ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּֽים׃ | 29 |
汝その業に巧なる人を見るか 斯る人は王の前に立ん かならず賤者の前にたたじ