מִשְׁלֵי 19

1 טֽוֹב־רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִֽיל׃

ただしく歩むまづしき者は くちびるの悖れる愚なる者に愈る

2 גַּם בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁ לֹא־טוֹב וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵֽא׃

心に思慮なければ善らず 足にて急ぐものは道にまよふ

3 אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל־יְהוָה יִזְעַף לִבּֽוֹ׃

人はおのれの痴によりて道につまづき 反て心にヱホバを怨む

4 הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵֽד׃

資財はおほくの友をあつむ されど貧者はその友に疎まる

5 עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵֽט׃

虚偽の證人は罰をまぬかれず 謊言をはくものは避るることをえず

6 רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵֽי־נָדִיב וְכָל־הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּֽן׃

君に媚る者はおほし 凡そ人は贈物を與ふる者の友となるなり

7 כָּל אֲחֵי־רָשׁ ׀ שְֽׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים לא־לוֹ־הֵֽמָּה׃

貧者はその兄弟すらも皆これをにくむ 況てその友これに遠ざからざらんや 言をはなちてこれを呼とも去てかへらざるなり

8 קֹֽנֶה־לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא־טֽוֹב׃

智慧を得る者はおのれの霊魂を愛す 聡明をたもつ者は善福を得ん

9 עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵֽד׃

虚偽の證人は罰をまぬかれず 謊言をはく者はほろぶべし

10 לֹֽא־נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּֽי־לְעֶבֶד ׀ מְשֹׁל בְּשָׂרִֽים׃

愚なる者の驕奢に居るは適当からず 況て僕にして上に在る者を治むることをや

11 שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל־פָּֽשַׁע׃

聡明は人に怒をしのばしむ 過失を宥すは人の榮誉なり

12 נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל־עֵשֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃

王の怒は獅の吼るが如く その恩典は草の上におく露のごとし

13 הַוֺּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּֽׁה׃

愚なる子はその父の災禍なり 妻の相争そふは雨漏のたえぬにひとし

14 בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּֽלֶת׃

家と資財とは先組より承嗣ぐもの 賢き妻はヱホバより賜ふものなり

15 עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָֽב׃

懶惰は人を酣寐せしむ 懈怠人は飢べし

16 שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת יָמֽוּת׃

誠命を守るものは自己の霊魂を守るなり その道をかろむるものは死ぬべし

17 מַלְוֵה יְהוָה חוֹנֵֽן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

貧者をあはれむ者はヱホバに貸すなり その施濟はヱホバ償ひたまはん

18 יַסֵּר בִּנְךָ כִּי־יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל־הֲמִיתוֹ אַל־תִּשָּׂא נַפְשֶֽׁךָ׃

望ある間に汝の子を打て これを殺すこころを起すなかれ

19 גרל־גְּֽדָל־חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם־תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִֽף׃

然ることの烈しき者は罰をうく 汝もしこれを救ふともしばしば然せざるを得じ

20 שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃

なんぢ勧をきき訓をうけよ 然ばなんぢの終に智慧あらん

21 רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקֽוּם׃

人の心には多くの計畫あり されど惟ヱホバの旨のみ立べし

22 תַּאֲוַת אָדָם חַסְדּוֹ וְטֽוֹב־רָשׁ מֵאִישׁ כָּזָֽב׃

人のよろこびは施濟をするにあり 貧者は謊人に愈る

23 יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל־יִפָּקֶד רָֽע׃

ヱホバを畏るることは人をして生命にいたらしめ かつ恒に飽足りて災禍に遇ざらしむ

24 טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם־אֶל־פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶֽנָּה׃

惰者はその手を盤にいるるも之をその口に挙ることをだにせず

25 לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּֽעַת׃

嘲笑者を打て さらば拙者も愼まん 哲者を譴めよ さらばかれ知識を得ん

26 מְֽשַׁדֶּד־אָב יַבְרִיחַ אֵם בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּֽיר׃

父を煩はし母を逐ふは羞赧をきたらし凌辱をまねく子なり

27 חַֽדַל־בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵֽאִמְרֵי־דָֽעַת׃

わが子よ哲者を離れしむる教を聴くことを息めよ

28 עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע־אָֽוֶן׃

惡き證人は審判を嘲り 惡者の口は惡を呑む

29 נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִֽים׃

審判は嘲笑者のために備へられ 鞭は愚なる者の背のために備へらる