< מִשְׁלֵי 18 >
לְֽתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּֽע׃ | 1 |
occasiones quaerit qui vult recedere ab amico omni tempore erit exprobrabilis
לֹֽא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִֽם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּֽוֹ׃ | 2 |
non recipit stultus verba prudentiae nisi ea dixeris quae versantur in corde eius
בְּֽבוֹא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז וְֽעִם־קָלוֹן חֶרְפָּֽה׃ | 3 |
impius cum in profundum venerit peccatorum contemnit sed sequitur eum ignominia et obprobrium
מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָֽה׃ | 4 |
aqua profunda verba ex ore viri et torrens redundans fons sapientiae
שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע לֹא־טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ | 5 |
accipere personam impii non est bonum ut declines a veritate iudicii
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאֽוּ בְרִיב וּפִיו לְֽמַהֲלֻמוֹת יִקְרָֽא׃ | 6 |
labia stulti inmiscunt se rixis et os eius iurgia provocat
פִּֽי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשֽׁוֹ׃ | 7 |
os stulti contritio eius et labia illius ruina animae eius
דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ | 8 |
verba bilinguis quasi simplicia et ipsa perveniunt usque ad interiora ventris
גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִֽית׃ | 9 |
qui mollis et dissolutus est in opere suo frater est sua opera dissipantis
מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהוָה בּֽוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּֽב׃ | 10 |
turris fortissima nomen Domini ad ipsum currit iustus et exaltabitur
הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹ׃ | 11 |
substantia divitis urbs roboris eius et quasi murus validus circumdans eum
לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב־אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוֽ͏ָה׃ | 12 |
antequam conteratur exaltatur cor hominis et antequam glorificetur humiliatur
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּֽה׃ | 13 |
qui prius respondit quam audiat stultum se esse demonstrat et confusione dignum
רֽוּחַ־אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶֽנָּה׃ | 14 |
spiritus viri sustentat inbecillitatem suam spiritum vero ad irascendum facilem quis poterit sustinere
לֵב נָבוֹן יִקְנֶה־דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ | 15 |
cor prudens possidebit scientiam et auris sapientium quaerit doctrinam
מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶֽנּוּ׃ | 16 |
donum hominis dilatat viam eius et ante principes spatium ei facit
צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ יבא־וּבָֽא־רֵעֵהוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ | 17 |
iustus prior est accusator sui venit amicus eius et investigavit eum
מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד׃ | 18 |
contradictiones conprimit sors et inter potentes quoque diiudicat
אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז ומדונים וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמֽוֹן׃ | 19 |
frater qui adiuvatur a fratre quasi civitas firma et iudicia quasi vectes urbium
מִפְּרִי פִי־אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּֽע׃ | 20 |
de fructu oris viri replebitur venter eius et genimina labiorum illius saturabunt eum
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָֽהּ׃ | 21 |
mors et vita in manu linguae qui diligunt eam comedent fructus eius
מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָֽה׃ | 22 |
qui invenit mulierem invenit bonum et hauriet iucunditatem a Domino
תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּֽוֹת׃ | 23 |
cum obsecrationibus loquetur pauper et dives effabitur rigide
אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָֽח׃ | 24 |
vir amicalis ad societatem magis amicus erit quam frater