< מִשְׁלֵי 15 >
מַֽעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָֽף׃ | 1 |
柔和なる答は憤恨をとどめ厲しき言は怒を激す
לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּֽלֶת׃ | 2 |
智慧ある者の舌は知識を善きものとおもはしめ 愚なる者の口はおろかをはく
בְּֽכָל־מָקוֹם עֵינֵי יְהוָה צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִֽים׃ | 3 |
ヱホバの目は何處にもありて惡人と善人とを鑒みる
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרֽוּחַ׃ | 4 |
温柔き舌は生命の樹なり 悸れる舌は霊塊を傷ましむ
אֱוִיל יִנְאַץ מוּסַר אָבִיו וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִֽם׃ | 5 |
愚なる者はその父の訓をかろんず 誡命をまもる者は賢者なり
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּֽרֶת׃ | 6 |
義者の家には多くの資財あり 惡者の利潤には擾累あり
שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא־כֵֽן׃ | 7 |
智者のくちびるは知識をひろむ 愚なる者の心は定りなし
זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְהוָה וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנֽוֹ׃ | 8 |
惡者の祭物はヱホバに憎まれ 直き人の祈は彼に悦ばる
תּוֹעֲבַת יְהוָה דֶּרֶךְ רָשָׁע וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָֽב׃ | 9 |
惡者の道はヱホバに憎まれ 正義をもとむる者は彼に愛せらる
מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמֽוּת׃ | 10 |
道をはなるる者には厳しき懲治あり 譴責を惡む者は死ぬべし
שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד יְהוָה אַף כִּֽי־לִבּוֹת בְּֽנֵי־אָדָֽם׃ (Sheol ) | 11 |
陰府と況淪とはヱホバの目の前にあり 況て人の心をや (Sheol )
לֹא יֶאֱהַב־לֵץ הוֹכֵחַֽ לוֹ אֶל־חֲכָמִים לֹא יֵלֵֽךְ׃ | 12 |
嘲笑昔は誡めらるることを好まず また智慧ある者に近づかず
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת־לֵב רוּחַ נְכֵאָֽה׃ | 13 |
心に喜樂あれば顔色よろこばし 心に憂苦あれば氣ふさぐ
לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ־דָּעַת ופני וּפִי כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּֽלֶת׃ | 14 |
哲者のこころは知識をたづね 愚なる者の口は愚をくらふ
כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים וְטֽוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִֽיד׃ | 15 |
艱難者の日はことごとく惡く 心の懽べる者は恒に酒宴にあり
טוֹב־מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בֽוֹ׃ | 16 |
すこしの物を有てヱホバを畏るるは多の寳をもちて擾煩あるに愈る
טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה־שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בֽוֹ׃ | 17 |
蔬菜をくらひて互に愛するは肥たる牛を食ひて互に恨むるに愈る
אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִֽיב׃ | 18 |
憤ほり易きものは争端をおこし 怒をおそくする者は争端をとどむ
דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָֽה׃ | 19 |
惰者の道は棘の底に似たり 直者の途は平坦なり
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּֽוֹ׃ | 20 |
智慧ある子は父をよろこばせ 愚なる人はその母をかろんず
אִוֶּלֶת שִׂמְחָה לַחֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה יְיַשֶׁר־לָֽכֶת׃ | 21 |
無知なる者は愚なる事をよろこび 哲者はその途を直くす
הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקֽוּם׃ | 22 |
相議ることあらざれば謀計やぶる 議者おほければ謀計かならず成る
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה־טּֽוֹב׃ | 23 |
人はその口の答によりて喜樂をう 言語を出して時に適ふはいかに善らずや
אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָֽטָּה׃ (Sheol ) | 24 |
哲人の途は生命の路にして上へ昇りゆく これ下にあるところの陰府を離れんが爲なり (Sheol )
בֵּית גֵּאִים יִסַּח ׀ יְהוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָֽה׃ | 25 |
ヱホバはたかぶる者の家をほろぼし 寡婦の地界をさだめたまふ
תּוֹעֲבַת יְהוָה מַחְשְׁבוֹת רָע וּטְהֹרִים אִמְרֵי־נֹֽעַם׃ | 26 |
あしき謀計はヱホバに憎まれ 温柔き言は潔白し
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶֽה׃ | 27 |
不義の利をむさぼる者はその家をわづらはせ 賄賂をにくむ者は活ながらふべし
לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעֽוֹת׃ | 28 |
義者の心は答ふべきことを考へ 惡者の口は惡を吐く
רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָֽע׃ | 29 |
ヱホバは惡者に遠ざかり 義者の祈祷をききたまふ
מְֽאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃ | 30 |
目の光は心をよろこばせ 好音信は骨をうるほす
אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִֽין׃ | 31 |
生命の誡命をきくところの耳は智慧ある者の中間に駐まる
פּוֹרֵעַ מוּסָר מוֹאֵס נַפְשׁוֹ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת קוֹנֶה לֵּֽב׃ | 32 |
教をすつる者は自己の生命をかろんずるなり 懲治をきく者は聡明を得
יִרְאַת יְהוָה מוּסַר חָכְמָה וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָֽה׃ | 33 |
ヱホバを畏るることは智慧の訓なり 謙遜は尊貴に先だつ