מִשְׁלֵי 14

1 חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃

智慧婦人建立家室； 愚妄婦人親手拆毀。

2 הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא יְהוָה וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵֽהוּ׃

行動正直的，敬畏耶和華； 行事乖僻的，卻藐視他。

3 בְּֽפִי־אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵֽם׃

愚妄人口中驕傲，如杖責打己身； 智慧人的嘴必保守自己。

4 בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שֽׁוֹר׃

家裏無牛，槽頭乾淨； 土產加多乃憑牛力。

5 עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָֽׁקֶר׃

誠實見證人不說謊話； 假見證人吐出謊言。

6 בִּקֶּשׁ־לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָֽל׃

褻慢人尋智慧，卻尋不着； 聰明人易得知識。

7 לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל־יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃

到愚昧人面前， 不見他嘴中有知識。

8 חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָֽה׃

通達人的智慧在乎明白己道； 愚昧人的愚妄乃是詭詐。

9 אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם וּבֵין יְשָׁרִים רָצֽוֹן׃

愚妄人犯罪，以為戲耍； 正直人互相喜悅。

10 לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא־יִתְעָרַב זָֽר׃

心中的苦楚，自己知道； 心裏的喜樂，外人無干。

11 בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִֽיחַ׃

奸惡人的房屋必傾倒； 正直人的帳棚必興盛。

12 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃

有一條路，人以為正， 至終成為死亡之路。

13 גַּם־בִּשְׂחוֹק יִכְאַב־לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָֽה׃

人在喜笑中，心也憂愁； 快樂至極就生愁苦。

14 מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טֽוֹב׃

心中背道的，必滿得自己的結果； 善人必從自己的行為得以知足。

15 פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל־דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃

愚蒙人是話都信； 通達人步步謹慎。

16 חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵֽחַ׃

智慧人懼怕，就遠離惡事； 愚妄人卻狂傲自恃。

17 קְֽצַר־אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵֽא׃

輕易發怒的，行事愚妄； 設立詭計的，被人恨惡。

18 נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַֽעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָֽעַת׃

愚蒙人得愚昧為產業； 通達人得知識為冠冕。

19 שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים וּרְשָׁעִים עַֽל־שַׁעֲרֵי צַדִּֽיק׃

壞人俯伏在善人面前； 惡人俯伏在義人門口。

20 גַּם־לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּֽים׃

貧窮人連鄰舍也恨他； 富足人朋友最多。

21 בָּז־לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא וּמְחוֹנֵן עניים עֲנָוִים אַשְׁרָֽיו׃

藐視鄰舍的，這人有罪； 憐憫貧窮的，這人有福。

22 הֲ‍ֽלוֹא־יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טֽוֹב׃

謀惡的，豈非走入迷途嗎？ 謀善的，必得慈愛和誠實。

23 בְּכָל־עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר־שְׂפָתַיִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

諸般勤勞都有益處； 嘴上多言乃致窮乏。

24 עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּֽלֶת׃

智慧人的財為自己的冠冕； 愚妄人的愚昧終是愚昧。

25 מַצִּיל נְפָשׁוֹת עֵד אֱמֶת וְיָפִחַ כְּזָבִים מִרְמָֽה׃

作真見證的，救人性命； 吐出謊言的，施行詭詐。

26 בְּיִרְאַת יְהוָה מִבְטַח־עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶֽה׃

敬畏耶和華的，大有倚靠； 他的兒女也有避難所。

27 יִרְאַת יְהוָה מְקוֹר חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָֽוֶת׃

敬畏耶和華就是生命的泉源， 可以使人離開死亡的網羅。

28 בְּרָב־עָם הַדְרַת־מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזֽוֹן׃

帝王榮耀在乎民多； 君王衰敗在乎民少。

29 אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב־תְּבוּנָה וּקְצַר־רוּחַ מֵרִים אִוֶּֽלֶת׃

不輕易發怒的，大有聰明； 性情暴躁的，大顯愚妄。

30 חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָֽה׃

心中安靜是肉體的生命； 嫉妒是骨中的朽爛。

31 עֹשֵֽׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיֽוֹן׃

欺壓貧寒的，是辱沒造他的主； 憐憫窮乏的，乃是尊敬主。

32 בְּֽרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדּֽ͏ִיק׃

惡人在所行的惡上必被推倒； 義人臨死，有所投靠。

33 בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵֽעַ׃

智慧存在聰明人心中； 愚昧人心裏所存的，顯而易見。

34 צְדָקָה תְרֽוֹמֵֽם־גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּֽאת׃

公義使邦國高舉； 罪惡是人民的羞辱。

35 רְֽצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִֽישׁ׃

智慧的臣子蒙王恩惠； 貽羞的僕人遭其震怒。