מִשְׁלֵי 12

1 אֹהֵב מוּסָר אֹהֵֽב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּֽעַר׃

qui diligit disciplinam diligit scientiam qui autem odit increpationes insipiens est

2 טוֹב יָפִיק רָצוֹן מֵיְהוָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִֽׁיעַ׃

qui bonus est hauriet a Domino gratiam qui autem confidit cogitationibus suis impie agit

3 לֹא־יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל־יִמּֽוֹט׃

non roborabitur homo ex impietate et radix iustorum non commovebitur

4 אֵֽשֶׁת־חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָֽׁה׃

mulier diligens corona viro suo et putredo in ossibus eius quae confusione res dignas gerit

5 מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָֽה׃

cogitationes iustorum iudicia et consilia impiorum fraudulentia

6 דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב־דָּם וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵֽם׃

verba impiorum insidiantur sanguini os iustorum liberabit eos

7 הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹֽד׃

verte impios et non erunt domus autem iustorum permanebit

8 לְֽפִי־שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל־אִישׁ וְנַעֲוֵה־לֵב יִהְיֶה לָבֽוּז׃

doctrina sua noscetur vir qui autem vanus et excors est patebit contemptui

9 טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר־לָֽחֶם׃

melior est pauper et sufficiens sibi quam gloriosus et indigens pane

10 יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְֽרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִֽי׃

novit iustus animas iumentorum suorum viscera autem impiorum crudelia

11 עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר־לֵֽב׃

qui operatur terram suam saturabitur panibus qui autem sectatur otium stultissimus est

12 חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃

desiderium impii munimentum est pessimorum radix autem iustorum proficiet

13 בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּֽיק׃

propter peccata labiorum ruina proximat malo effugiet autem iustus de angustia

14 מִפְּרִי פִי־אִישׁ יִשְׂבַּע־טוֹב וּגְמוּל יְדֵי־אָדָם ישוב יָשִׁיב לֽוֹ׃

de fructu oris sui unusquisque replebitur bonis et iuxta opera manuum suarum retribuetur ei

15 דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָֽם׃

via stulti recta in oculis eius qui autem sapiens est audit consilia

16 אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרֽוּם׃

fatuus statim indicat iram suam qui autem dissimulat iniuriam callidus est

17 יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָֽה׃

qui quod novit loquitur index iustitiae est qui autem mentitur testis est fraudulentus

18 יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּֽא׃

est qui promittit et quasi gladio pungitur conscientiae lingua autem sapientium sanitas est

19 שְֽׂפַת־אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד־אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָֽׁקֶר׃

labium veritatis firmum erit in perpetuum qui autem testis est repentinus concinnat linguam mendacii

20 מִרְמָה בְּלֶב־חֹרְשֵׁי רָע וּֽלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָֽה׃

dolus in corde cogitantium mala qui autem ineunt pacis consilia sequitur eos gaudium

21 לֹא־יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן וּרְשָׁעִים מָלְאוּ רָֽע׃

non contristabit iustum quicquid ei acciderit impii autem replebuntur malo

22 תּוֹעֲבַת יְהוָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנֽוֹ׃

abominatio Domino labia mendacia qui autem fideliter agunt placent ei

23 אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא אִוֶּֽלֶת׃

homo versutus celat scientiam et cor insipientium provocabit stultitiam

24 יַד־חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל ורְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַֽס׃

manus fortium dominabitur quae autem remissa est tributis serviet

25 דְּאָגָה בְלֶב־אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶֽנָּה׃

maeror in corde viri humiliabit illud et sermone bono laetificabitur

26 יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵֽם׃

qui neglegit damnum propter amicum iustus est iter autem impiorum decipiet eos

27 לֹא־יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן־אָדָם יָקָר חָרֽוּץ׃

non inveniet fraudulentus lucrum et substantia hominis erit auri pretium

28 בְּאֹֽרַח־צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל־מָֽוֶת׃

in semita iustitiae vita iter autem devium ducit ad mortem