מִשְׁלֵי 11

1 מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃

Statera dolosa abominatio est apud Dominum, et pondus æquum voluntas ejus.

2 בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְֽאֶת־צְנוּעִים חָכְמָֽה׃

Ubi fuerit superbia, ibi erit et contumelia; ubi autem est humilitas, ibi et sapientia.

3 תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם יְשָׁדֵּֽם׃

Simplicitas justorum diriget eos, et supplantatio perversorum vastabit illos.

4 לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃

Non proderunt divitiæ in die ultionis; justitia autem liberabit a morte.

5 צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃

Justitia simplicis diriget viam ejus, et in impietate sua corruet impius.

6 צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃

Justitia rectorum liberabit eos, et in insidiis suis capientur iniqui.

7 בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃

Mortuo homine impio, nulla erit ultra spes, et exspectatio sollicitorum peribit.

8 צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃

Justus de angustia liberatus est, et tradetur impius pro eo.

9 בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃

Simulator ore decipit amicum suum; justi autem liberabuntur scientia.

10 בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃

In bonis justorum exsultabit civitas, et in perditione impiorum erit laudatio.

11 בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃

Benedictione justorum exaltabitur civitas, et ore impiorum subvertetur.

12 בָּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃

Qui despicit amicum suum indigens corde est; vir autem prudens tacebit.

13 הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃

Qui ambulat fraudulenter, revelat arcana; qui autem fidelis est animi, celat amici commissum.

14 בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃

Ubi non est gubernator, populus corruet; salus autem, ubi multa consilia.

15 רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃

Affligetur malo qui fidem facit pro extraneo; qui autem cavet laqueos securus erit.

16 אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃

Mulier gratiosa inveniet gloriam, et robusti habebunt divitias.

17 גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃

Benefacit animæ suæ vir misericors; qui autem crudelis est, etiam propinquos abjicit.

18 רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃

Impius facit opus instabile, seminanti autem justitiam merces fidelis.

19 כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃

Clementia præparat vitam, et sectatio malorum mortem.

20 תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃

Abominabile Domino cor pravum, et voluntas ejus in iis qui simpliciter ambulant.

21 יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃

Manus in manu non erit innocens malus; semen autem justorum salvabitur.

22 נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃

Circulus aureus in naribus suis, mulier pulchra et fatua.

23 תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃

Desiderium justorum omne bonum est; præstolatio impiorum furor.

24 יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

Alii dividunt propria, et ditiores fiunt; alii rapiunt non sua, et semper in egestate sunt.

25 נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃

Anima quæ benedicit impinguabitur, et qui inebriat, ipse quoque inebriabitur.

26 מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃

Qui abscondit frumenta maledicetur in populis; benedictio autem super caput vendentium.

27 שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃

Bene consurgit diluculo qui quærit bona; qui autem investigator malorum est, opprimetur ab eis.

28 בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃

Qui confidit in divitiis suis corruet: justi autem quasi virens folium germinabunt.

29 עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם־לֵֽב׃

Qui conturbat domum suam possidebit ventos, et qui stultus est serviet sapienti.

30 פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָֽם׃

Fructus justi lignum vitæ, et qui suscipit animas sapiens est.

31 הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃

Si justus in terra recipit, quanto magis impius et peccator!