< מִשְׁלֵי 10 >
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח־אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּֽוֹ׃ | 1 |
Ordtøke av Salomo. Ein vis son er til gleda for far sin, men ein dårleg son er mor si til sorg.
לֹא־יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃ | 2 |
Ragn-fegne skattar gagnar inkje, men rettferd frelser frå dauden.
לֹֽא־יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּֽף׃ | 3 |
Herren let ikkje rettferdig mann hungra, men giren hjå gudlause viser han burt.
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף־רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִֽׁיר׃ | 4 |
Lat-hand skaper armod, men strevsam hand gjer rik.
אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִֽישׁ׃ | 5 |
Ein klok son sankar um sumaren, ein skjemdar-son søv um hausten.
בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃ | 6 |
Velsigningar kjem yver hovudet på den rettferdige, men munnen åt dei gudlause gøymer vald.
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָֽב׃ | 7 |
Minnet um den rettferdige ert til velsigning, men namnet åt dei gudlause morknar.
חֲכַם־לֵב יִקַּח מִצְוֺת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃ | 8 |
Den vise tek imot påbod, men gapen gjeng til grunns,
הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵֽעַ׃ | 9 |
den som ferdast i uskyld, ferdast trygt, men den som gjeng krokvegar, skal verta kjend.
קֹרֵֽץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵֽט׃ | 10 |
Den som blinkar med auga, valdar vondt, men gapkjeften gjeng til grunns.
מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָֽס׃ | 11 |
Rettferdig manns munn er ei livsens kjelda, men munnen åt gudlause gøymar vald.
שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל־פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָֽה׃ | 12 |
Hat yppar trætta, men kjærleik breider yver alle brot.
בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר־לֵֽב׃ | 13 |
På vitug manns lippor er visdom å finna, men riset høver åt ryggen på dåren.
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ־דָעַת וּפִֽי־אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָֽה׃ | 14 |
Dei vise gøymer kunnskapen sin, men or narremunn kann ein venta fåre.
הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָֽׁם׃ | 15 |
Rikmanns eiga er hans faste by; fatigfolks ulukka er deira armod.
פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּֽאת׃ | 16 |
Det den rettferdige tener, gjeng til liv, det den gudlause vinn, gjeng til synd.
אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶֽה׃ | 17 |
Den som på tukt tek vare, gjeng til livet, men den fer vilt som ikkje agtar age.
מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי־שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִֽיל׃ | 18 |
Den som løyner hat, hev ljugarlippor, og den som breider ut baktale, er ein dåre.
בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל־פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּֽיל׃ | 19 |
Der d’er mange ord, vil synd ikkje vanta, men den som set lås for lipporn’, er klok.
כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָֽט׃ | 20 |
Rettferdig manns tunga er utvalt sylv, men gudløysings vit er lite verdt.
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶֽאֱוִילִים בַּחֲסַר־לֵב יָמֽוּתוּ׃ | 21 |
Rettferdig manns lippor læskar mange, men dårarne døyr for dei vantar vit.
בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹֽא־יוֹסִף עֶצֶב עִמָּֽהּ׃ | 22 |
D’er Herrens velsigning som gjer rik, og eige stræv legg inkje til.
כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָֽה׃ | 23 |
Dåren finn moro i skjemdarverk, men den vituge mannen i visdom.
מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּֽן׃ | 24 |
Det den ugudlege gruar for, kjem yver han, og det rettferdige ynskjer, vert deim gjeve.
כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָֽם׃ | 25 |
Der stormen hev fare, er den gudlause burte, men den rettvise stend på æveleg grunn.
כַּחֹמֶץ ׀ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָֽיו׃ | 26 |
Som edik er for tennerne og røyk for augo, so er letingen for den som sender han.
יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹֽרְנָה׃ | 27 |
Otte for Herren lengjer livet, men gudløysings år vert stytte.
תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵֽד׃ | 28 |
Rettferdige kann venta gleda, men voni åt gudlause vert til inkjes.
מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָֽוֶן׃ | 29 |
Herrens veg er vern for den skuldfri, men øydeleggjing for illgjerningsmenner.
צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל־יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃ | 30 |
Rettferdig mann skal aldri rikkast, men gudlause skal ei få bu i landet.
פִּֽי־צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵֽת׃ | 31 |
Rettferdig manns munn ber visdoms frukt, men avskori vert den falske tunga.
שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכֽוֹת׃ | 32 |
Rettferdig manns lippor søkjer hugnad, men munnen på gudlause berre fals.