נחמיה 5

1 וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם גְּדוֹלָה אֶל־אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִֽים׃

那時，在人民和他們的婦女中，發生了喊冤的大聲音，控告自己的猶太同胞。

2 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶֽה׃

有人喊說：「我們應以我們的兒女作質，換取食糧，吃飯生活。」

3 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ וּבָתֵּינוּ אֲנַחְנוּ עֹרְבִים וְנִקְחָה דָגָן בָּרָעָֽב׃

另有人喊說：「我們必須典當我們的田地、葡萄園和房屋，為在飢荒之中獲得食糧。」

4 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵֽינוּ׃

還有人喊說：「我們應抵押我們的田地和葡萄園，去借錢給王納稅。

5 וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת־בָּנֵינוּ וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִֽים׃

然而我們的肉體與我們同胞的肉體一樣，我們的孩子與他們的孩子也相同，但我們必須叫我們的兒女去作奴婢，且有些女兒已做了奴婢；我們現下一無所能，因為我們的田地和葡萄園，已屬於別人了。」

6 וַיִּחַר לִי מְאֹד כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֶת־זַֽעֲקָתָם וְאֵת הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה׃

我一聽了他們的哀訴和這樣的話，很是悲憤。

7 וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת־הַחֹרִים וְאֶת־הַסְּגָנִים וָאֹמְרָה לָהֶם מַשָּׁא אִישׁ־בְּאָחִיו אַתֶּם נשאים נֹשִׁים וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָֽה׃

我考慮之後，遂譴責那些權貴和長官，向他們說：「你們每人竟向告自己的同胞索取重利。」為譴責他們，我召集了大會，

8 וָאֹמְרָה לָהֶם אֲנַחְנוּ קָנִינוּ אֶת־אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים הַנִּמְכָּרִים לַגּוֹיִם כְּדֵי בָנוּ וְגַם־אַתֶּם תִּמְכְּרוּ אֶת־אֲחֵיכֶם וְנִמְכְּרוּ־לָנוּ וֽ͏ַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא מָצְאוּ דָּבָֽר׃

向他們說：「我們已費盡力量，贖回來了那些被賣給異民作奴隸的猶太同胞，難道你們又要賣你們的同胞，叫我們贖回來嗎﹖」他們不出聲，也不知如何回答。

9 ויאמר וָאוֹמַר לֹא־טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר־אַתֶּם עֹשִׂים הֲלוֹא בְּיִרְאַת אֱלֹהֵינוּ תֵּלֵכוּ מֵחֶרְפַּת הַגּוֹיִם אוֹיְבֵֽינוּ׃

我接著說：「你們作的這事實在不對! 為避免異民—我們仇敵的辱罵，你們豈不應懷著敬畏我們天主的心行事嗎﹖

10 וְגַם־אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי נֹשִׁים בָּהֶם כֶּסֶף וְדָגָן נַֽעַזְבָה־נָּא אֶת־הַמַּשָּׁא הַזֶּֽה׃

我和我的兄弟以及我的僕人，也都借給了他們銀錢和食糧。好罷! 我們都免除他們這債務罷!

11 הָשִׁיבוּ נָא לָהֶם כְּהַיּוֹם שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם וּמְאַת הַכֶּסֶף וְהַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשִׁים בָּהֶֽם׃

今天就應當歸還他們的田地、葡萄園、橄欖園和房屋，並歸還由借給他們的銀錢、食糧、酒、油所獲得的重利。」

12 וַיֹּאמְרוּ נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר וָאֶקְרָא אֶת־הַכֹּהֲנִים וָֽאַשְׁבִּיעֵם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּֽה׃

他們答說：「我們都歸還給他們，不向他們索求什麼；你怎麼說；我們就怎麼行。」接著我叫了司祭來，另那些人起誓，按這話去行。

13 גַּם־חָצְנִי נָעַרְתִּי וָֽאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָֽאֱלֹהִים אֶת־כָּל־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹֽא־יָקִים אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק וַיֹּאמְרוּ כָֽל־הַקָּהָל אָמֵן וַֽיְהַלְלוּ אֶת־יְהוָה וַיַּעַשׂ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּֽה׃

我又拂拭衣襟說道：「願天主把一切不守這諾言的人，由他的房舍和他的財產中如此拂拭下去，直到將他拂拭淨盡。」全會眾都答說：「阿們。」同時又稱頌了上主。人民都履行了諾言。

14 גַּם מִיּוֹם ׀ אֲשֶׁר־צִוָּה אֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַֽלְתִּי׃

此外，自從我被任命為猶大省長之日起，即自阿塔薛西斯王二十年至三十二年，十二年之久，我和我的兄弟從未食過省長的俸祿。

15 וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל־הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּֽסֶף־שְׁקָלִים אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל־הָעָם וַאֲנִי לֹא־עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִֽים׃

但是，在我以先的前任省長，苛待民眾，每天由民眾取四十「協刻耳」銀子，作為俸祿，並且他們的臣僕還壓迫民眾；而我因敬畏天主，並未如此行事。

16 וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ וְכָל־נְעָרַי קְבוּצִים שָׁם עַל־הַמְּלָאכָֽה׃

雖然我也從事修建城垣的工程，但並未購置過田產；我的僕人也都聚集在那裏工作。

17 וְהַיְּהוּדִים וְהַסְּגָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַבָּאִים אֵלֵינוּ מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־סְבִיבֹתֵינוּ עַל־שֻׁלְחָנִֽי׃

有一百五十個猶太人和官員，在我那裏吃飯，還有從我們四周異民中，來到我們這裏的人。

18 וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ־בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַֽעֲשׂוּ־לִי וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים בְּכָל־יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם־זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי כִּֽי־כָֽבְדָה הָעֲבֹדָה עַל־הָעָם הַזֶּֽה׃

每一天應備辦一頭牛，六隻肥羊和各種飛禽，這些都由我負擔；每天又要備置大量的酒；雖然如此，我仍未索求省長的俸祿，服役的事已為這民眾夠重的了。

19 זָכְרָה־לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עַל־הָעָם הַזֶּֽה׃

我的天主! 請記念我! 記念我為這民眾所行的一切，使我蒙福。