< איכה 3 >
אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ | 1 |
Ni ne mutumin da ya ga azaba ta wurin bulalar fushin Ubangiji.
אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ | 2 |
Ya kore ni, ya sa na yi tafiya a cikin duhu maimakon a cikin haske;
אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל־הַיּֽוֹם׃ | 3 |
ba shakka, ya juya mini baya, yana gāba da ni sau da sau, dukan yini.
בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָֽי׃ | 4 |
Ya sa fatar jikina da naman jikina sun tsufa ya kuma karya ƙasusuwana.
בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָֽה׃ | 5 |
Ya yi mini kwanton ɓauna ya kuma kewaye ni da baƙin ciki da kuma wahala.
בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָֽם׃ | 6 |
Ya sa na zauna a cikin duhu kamar waɗanda suka mutu da jimawa.
גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּֽי׃ | 7 |
Ya kewaye ni yadda ba zan iya gudu ba; Ya daure ni da sarƙa mai nauyi.
גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִֽי׃ | 8 |
Ko lokacin da nake kira don neman taimako, ba ya jin addu’ata.
גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּֽה׃ | 9 |
Ya tare hanyata da tubula na duwatsu; ya sa hanyata ta karkace.
דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה אֲרִי בְּמִסְתָּרִֽים׃ | 10 |
Kamar beyar da take a laɓe tana jira, kamar zaki a ɓoye,
דְּרָכַי סוֹרֵר וַֽיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵֽם׃ | 11 |
ya janye ni daga kan hanya ya ɓatar da ni ya bar ni ba taimako.
דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵֽץ׃ | 12 |
Ya ja kwarinsa ya sa in zama abin baratarsa.
הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתֽוֹ׃ | 13 |
Ya harbi zuciyata da kibiyoyin kwarinsa.
הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל־עַמִּי נְגִינָתָם כָּל־הַיּֽוֹם׃ | 14 |
Na zama abin dariya ga mutanena duka; suna yi mini ba’a cikin waƙa dukan yini.
הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָֽה׃ | 15 |
Ya cika ni da kayan ɗaci ya gundure ni da abinci mai ɗaci.
וַיַּגְרֵס בֶּֽחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵֽפֶר׃ | 16 |
Ya kakkarya haƙorana da tsakuwa; ya tattake ni cikin ƙura.
וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָֽה׃ | 17 |
An hana ni salama; na manta da ko mene ne ake kira wadata.
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָֽה׃ | 18 |
Saboda haka na ce, “Darajata ta ƙare da kuma duk abin da nake begen samu daga wurin Ubangiji.”
זְכָר־עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹֽאשׁ׃ | 19 |
Na tuna da azabata da kuma sintiri, da na yi ta yi da ɗacin rai.
זָכוֹר תִּזְכּוֹר ותשיח וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִֽׁי׃ | 20 |
Na tuna su sosai, sai kuma na ji ba daɗi a raina.
זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִֽיל׃ | 21 |
Duk da haka na tuna da wannan na kuma sa bege ga nan gaba.
חַֽסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָֽיו׃ | 22 |
Domin ƙaunar Ubangiji ba mu hallaka ba; gama jiyejiyanƙansa ba su ƙarewa.
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ | 23 |
Sababbi ne kowace safiya; amincinka kuwa mai girma ne.
חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לֽוֹ׃ | 24 |
Na ce wa kaina, “Ubangiji shi ne nawa; saboda haka zan jira shi.”
טוֹב יְהוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ | 25 |
Ubangiji mai alheri ne ga waɗanda suke da bege a cikinsa, ga kuma wanda yake neman shi;
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָֽה׃ | 26 |
yana da kyau ka jira shiru domin samun ceton Ubangiji.
טוֹב לַגֶּבֶר כִּֽי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָֽיו׃ | 27 |
Yana da kyau mutum yă sha wuya tun yana yaro.
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָֽיו׃ | 28 |
Bari yă zauna shiru shi kaɗai, gama haka Ubangiji ya sa yă yi.
יִתֵּן בֶּֽעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָֽה׃ | 29 |
Bari yă ɓoye fuskarsa cikin ƙura kila akwai bege.
יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּֽה׃ | 30 |
Bari yă ba da kumatunsa a mare shi, yă kuma bari a ci masa mutunci.
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָֽי׃ | 31 |
Gama Ubangiji ba ya yashe mutane har abada.
כִּי אִם־הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חסדו חֲסָדָֽיו׃ | 32 |
Ko da ya kawo ɓacin rai, zai nuna tausayi sosai, ƙaunarsa tana da yawa.
כִּי לֹא עִנָּה מִלִבּוֹ וַיַּגֶּה בְנֵי־אִֽישׁ׃ | 33 |
Gama ba haka kawai yake kawo wahala ko ɓacin rai ga’yan adam ba.
לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָֽרֶץ׃ | 34 |
Bai yarda a tattake’yan kurkuku a ƙasa ba,
לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט־גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיֽוֹן׃ | 35 |
ko kuma a danne wa mutum hakkinsa a gaban Maɗaukaki,
לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָֽה׃ | 36 |
ko kuma a danne wa mutum shari’ar gaskiya ashe Ubangiji ba zai ga irin waɗannan abubuwa ba?
מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּֽה׃ | 37 |
Wane ne ya isa yă yi magana kuma ta cika in ba Ubangiji ne ya umarta ba?
מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּֽוֹב׃ | 38 |
Ba daga bakin Maɗaukaki ne bala’i da abubuwa masu kyau suke fitowa ba?
מַה־יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חטאו חֲטָאָֽיו׃ | 39 |
Don mene ne wani mai rai zai yi gunaguni sa’ad da aka ba shi horo domin zunubansa?
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְֽנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהוָֽה׃ | 40 |
Bari mu auna tafiyarmu mu gwada ta, sai mu kuma koma ga Ubangiji.
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָֽיִם׃ | 41 |
Bari mu ɗaga zuciyarmu da hannuwanmu ga Allah na cikin sama, mu ce,
נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָֽחְתָּ׃ | 42 |
“Mun yi zunubi mun yi tawaye ba ka kuwa gafarta ba.
סַכֹּתָה בָאַף וַֽתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָֽלְתָּ׃ | 43 |
“Ka rufe kanka da fushi, ka fafare mu; ka karkashe mu ba tausayi.
סַכּוֹתָה בֶֽעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּֽה׃ | 44 |
Ka rufe kanka da gajimare don kada addu’armu ta kai wurinka.
סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּֽים׃ | 45 |
Ka mai da mu tarkace da juji a cikin mutane.
פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ | 46 |
“Dukan maƙiyanmu suna ta yin mana magana marar daɗi.
פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּֽׁבֶר׃ | 47 |
Muna cika da tsoro, da lalatarwa da hallakarwa.”
פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּֽי׃ | 48 |
Hawaye na kwararowa daga idanuna domin an hallaka mutanena.
עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגֽוֹת׃ | 49 |
Idanuna za su ci gaba da kwararowa da hawaye, ba hutawa.
עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָֽיִם׃ | 50 |
Har sai in Ubangiji ya duba daga sama ya gani.
עֵינִי עֽוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִֽי׃ | 51 |
Abin da nake gani yana kawo mini baƙin ciki domin dukan matan birnina.
צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּֽם׃ | 52 |
Maƙiyana suna farauta ta ba dalili kamar tsuntsu.
צָֽמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ־אֶבֶן בִּֽי׃ | 53 |
Sun yi ƙoƙari su kashe ni a cikin rami suka kuma jajjefe ni da duwatsu;
צָֽפוּ־מַיִם עַל־רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ | 54 |
ruwaye suka rufe kaina, sai na yi tunani cewa na kusa mutuwa.
קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ | 55 |
Na yi kira ga sunanka, ya Ubangiji, daga rami mai zurfi.
קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִֽי׃ | 56 |
Ka ji roƙona, “Kada ka toshe kunnuwanka ka ƙi jin roƙona na neman taimako.”
קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ | 57 |
Ka zo kusa lokacin da na kira ka, kuma ka ce mini, “Kada ka ji tsoro.”
רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּֽי׃ | 58 |
Ya Ubangiji, ka goyi bayana; ka fanshi raina.
רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִֽי׃ | 59 |
Ya Ubangiji, ka ga inda aka yi mini ba daidai ba. Ka shari’anta, ka ba ni gaskiya!
רָאִיתָה כָּל־נִקְמָתָם כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לִֽי׃ | 60 |
Ka ga zurfin ramakonsu, da duk mugun shirin da suke yi mini.
שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה כָּל־מַחְשְׁבֹתָם עָלָֽי׃ | 61 |
Ya Ubangiji, ka ji zaginsu, da duka mugun shirin da suke yi mini
שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל־הַיּֽוֹם׃ | 62 |
Abin da maƙiyana suke yin raɗa a kai game da ni duk yini.
שִׁבְתָּם וְקִֽימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָֽם׃ | 63 |
Dube su! A zaune ko a tsaye, suna yi mini ba’a cikin waƙoƙinsu.
תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶֽם׃ | 64 |
Ka ba su abin da ya dace su samu, ya Ubangiji, domin abin da hannuwansu suka yi.
תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת־לֵב תַּאֲלָֽתְךָ לָהֶֽם׃ | 65 |
Ka sa yana ta rufe zuciyarsu, kuma bari la’anarka ta bi su.
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָֽה׃ | 66 |
Ka fafare su cikin fushi ka hallaka su daga cikin duniya ta Ubangiji.