איוב 40

1 וַיַּעַן יְהוָה אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

Og Herren svara Job og sagde:

2 הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃

«Vil klandraren med Allvald trætta? Lat han som lastar Gud då svara!»

3 וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַֽר׃

Då svara Job Herren og sagde:

4 הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃

«For ring eg er; kva skal eg svara? Eg handi legg på munnen min.

5 אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶֽעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִֽיף׃

Ein gong eg tala, no eg tegjer, tvo gong’ - eg gjer det ikkje meir.»

6 וַיַּֽעַן־יְהוָה אֶת־אִיּוֹב מנ סערה מִן ׀ סְעָרָה וַיֹּאמַֽר׃

Og Herren svara Job or stormen og sagde:

7 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

«Spenn som mann ditt beltet på, gjev meg på mine spursmål svar:

8 הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּֽק׃

Vil du forspille meg min rett, fordøma meg, so du fær rett?

9 וְאִם־זְרוֹעַ כָּאֵל ׀ לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵֽם׃

Hev du vel slik ein arm som Gud? Kann du som han med røysti dundra?

10 עֲדֵה נָא גָֽאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּֽשׁ׃

Pryd deg med høgd og herredom, klæd deg i glans og herlegdom,

11 הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃

Lat so din vreide strøyma fram, sjå kvar ein stolt og audmyk han!

12 רְאֵה כָל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּֽם׃

Så kvar ein stolt og bøyg han ned, og slå til jord dei gudlause!

13 טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמֽוּן׃

Og gøym deim alle under jordi, bitt deira andlit fast i løynd!

14 וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּֽי־תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶֽךָ׃

So skal eg og lovprisa deg, som siger med di høgre vann.

15 הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵֽל׃

Sjå elvhesten! Eg hev skapt han liksom deg; som ein ukse et han gras.

16 הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנֽוֹ׃

Sjå då krafti i hans lender, i bukmusklarne hans styrke!

17 יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז גִּידֵי פחדו פַחֲדָיו יְשֹׂרָֽגוּ׃

Halen gjer han stiv som ceder, fast bogsenarne er tvinna.

18 עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶֽל׃

Knokarne er koparrøyrer, beini som jarnstenger er.

19 הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּֽוֹ׃

Av Guds verk er han det fyrste, av sin skapar fekk han sverd.

20 כִּֽי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ וְֽכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַֽׂחֲקוּ־שָֽׁם׃

Bergi ber åt honom for, alle villdyr leikar der.

21 תַּֽחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּֽה׃

Under lotusbusk han kviler, løyner seg i røyr og sev.

22 יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִֽלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃

Lotusbusk gjev honom skugge, piletre umkransar honom.

23 הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח ׀ כִּֽי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּֽיהוּ׃

Strid gjeng elvi, ei han ottast; trygg er han um so sjølve Jordan fossar imot hans gap.

24 בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמֽוֹקְשִׁים יִנְקָב־אָֽף׃

Kann ein tak han so han ser det, draga snara gjenom snuten?