איוב 4

1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּימָנִי וַיֹּאמַֽר׃

respondens autem Eliphaz Themanites dixit

2 הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָֽל׃

si coeperimus loqui tibi forsitan moleste accipias sed conceptum sermonem tenere quis possit

3 הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּֽק׃

ecce docuisti multos et manus lassas roborasti

4 כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ׃

vacillantes confirmaverunt sermones tui et genua trementia confortasti

5 כִּי עַתָּה ׀ תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵֽל׃

nunc autem venit super te plaga et defecisti tetigit te et conturbatus es

6 הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶֽיךָ׃

timor tuus fortitudo tua patientia tua et perfectio viarum tuarum

7 זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָֽדוּ׃

recordare obsecro te quis umquam innocens perierit aut quando recti deleti sint

8 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻֽהוּ׃

quin potius vidi eos qui operantur iniquitatem et seminant dolores et metunt eos

9 מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלֽוּ׃

flante Deo perisse et spiritu irae eius esse consumptos

10 שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּֽעוּ׃

rugitus leonis et vox leaenae et dentes catulorum leonum contriti sunt

11 לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָֽדוּ׃

tigris periit eo quod non haberet praedam et catuli leonis dissipati sunt

12 וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֽ͏ֶנְהֽוּ׃

porro ad me dictum est verbum absconditum et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius

13 בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִֽׁים׃

in horrore visionis nocturnae quando solet sopor occupare homines

14 פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִֽיד׃

pavor tenuit me et tremor et omnia ossa mea perterrita sunt

15 וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַֽׂעֲרַת בְּשָׂרִֽי׃

et cum spiritus me praesente transiret inhorruerunt pili carnis meae

16 יַעֲמֹד ׀ וְֽלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָֽע׃

stetit quidam cuius non agnoscebam vultum imago coram oculis meis et vocem quasi aurae lenis audivi

17 הַֽאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃

numquid homo Dei conparatione iustificabitur aut factore suo purior erit vir

18 הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָֽה׃

ecce qui serviunt ei non sunt stabiles et in angelis suis repperit pravitatem

19 אַף ׀ שֹׁכְנֵי בָֽתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃

quanto magis hii qui habitant domos luteas qui terrenum habent fundamentum consumentur velut a tinea

20 מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵֽדוּ׃

de mane usque ad vesperum succidentur et quia nullus intellegit in aeternum peribunt

21 הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָֽה׃

qui autem reliqui fuerint auferentur ex eis morientur et non in sapientia