איוב 39

1 הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹֽר׃

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

2 תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּֽנָה׃

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

3 תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

4 יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָֽמוֹ׃

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

5 מִֽי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּֽחַ׃

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

6 אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵֽחָה׃

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

7 יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָֽע׃

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

8 יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל־יָרוֹק יִדְרֽוֹשׁ׃

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

9 הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

10 הֲ‍ֽתִקְשָׁר־רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם־יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶֽיךָ׃

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

11 הֲֽתִבְטַח־בּוֹ כִּי־רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶֽךָ׃

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

12 הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי־ישוב יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְֽגָרְנְךָ יֶאֱסֹֽף׃

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

13 כְּנַף־רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם־אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָֽה׃

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

14 כִּֽי־תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְֽעַל־עָפָר תְּחַמֵּֽם׃

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

15 וַתִּשְׁכַּח כִּי־רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶֽׁהָ׃

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

16 הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָֽחַד׃

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

17 כִּֽי־הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָֽה׃

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

18 כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּֽשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹֽכְבֽוֹ׃

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

19 הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָֽה׃

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

20 הְֽתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָֽה׃

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

21 יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

22 יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹֽא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

23 עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידֽוֹן׃

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

24 בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ וְלֹֽא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָֽר׃

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

25 בְּדֵי שֹׁפָר ׀ יֹאמַר הֶאָח וּֽמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָֽה׃

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

26 הֲ‍ֽמִבִּינָתְךָ יַֽאֲבֶר־נֵץ יִפְרֹשׂ כנפו כְּנָפָיו לְתֵימָֽן׃

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

27 אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּֽוֹ׃

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

28 סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַֽל־שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָֽה׃

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

29 מִשָּׁם חָֽפַר־אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּֽיטוּ׃

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

30 ואפרחו וְאֶפְרֹחָיו יְעַלְעוּ־דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הֽוּא׃

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃